Ha- Meʾasef · 1810-01-01 · (1810) חשון תקעא · p. [Seite 15]

שלח בנך החוצה בלי תכריך בגדים וכסתות אך 3מטפחת דקה / גס ביום חטר ומגייר וביום חס / חו בקרה ׳ כי לח תאונה לו רעה . משרתי חלהיס רוחות ועתותי השנה אך טובים החה לבני חלד * אף כי ליונק אשר גופו ונפשו חומים יותר לס3ול שנוי העתות מאיש המפונק חנער < כחו שתוכל לחרות כל צורה ולעסות כל כלי שתחפון חשעוה רכה / והלא תראה כי פנינו יוכלו לסבול רוח קשה זרם ומטר וקור / ומדוע זאת , האם הוא נפרד מגויתנו י הלא בשר מבשרינו הוא? אך כי נסה באלה / אם לא איכוא מה הוא i איך צדקת אתה האיש משוכני הצפונים / חכם המשיב לשואלו : איך יוכל ללכת ערום ויחף ביום קרה? ויען וישאלהו גס־הוא! ואיך תוכל אתה ללכת בגילוי הפנים r 7/יד ההרגל תעשה זאת השיבו השואל ׳ אס ק הוא פנה החכם/ אס ק הוא שיחה .על לבך כי כל בשרי בשיי הפנים!— חלים רבים יבואו חחי החרים, חלב שדי אס או מינקת אשר לשדה נהפך לחי ראש בחרבוני האביונות והתאוות כמו הכעס / הקנאה, הזחה וכהנה . ולמען שמור בריאות היונק חובה על האס ללכת בדרכי הטבע והמוסד באחונה לא תפנק עצמה ובניה במותרות , ותניק בניה בעצמה (אס היא ראויה לכך וכוחיתיה בלתי נחלשים חאד)מליתן פרי בטנה לחטאת נפש מינקת זונה אשר חלבה ודחה מלאים זחה כידוע ׳ החחליאים את היונק ויורישו לו תחלואים רעים «איך תשים זאת עיניה ולבה על התינוק ✓ היא אשר לא עמלה נזולא הולייתו בעוצב . המגדל החכם ישחר את היינק לבלי ישכיבהו בחסות מרוצפות כרים וכסתות׳ ולא יסגרהו בבית חס סתום החלונות לבלי ירן מזגו. גס לא ישכח לרחצו חדי יוה ביותו במים קרים. הרעש t