Ha- Meʾasef · 1810-01-01 · (1810) חשון תקעא · p. [Seite 14]

h דקה / גב לוזנה לי עזדס הי ן יותר לב3י « לחרות כל; <1וצה ט ד pfy, הי) ■ יון ט נס! 5[ \ M j יישיולה! | "יד הה * החנ0/ ] דפנים 1 צו מים ’ זהעיומי , בדמוי ביוחוס (י)סי : כרי ט;מה; «אין!, עמלה ז I! י!דוצ: לבלי 1 .— מי — ויקבעו מחנו אפשיתו . ומדוע תפשו זאת צוברת ישרים! האם לבלי יהיה בנכס גבן / פסח וכהנה? הס על שקר אתם פוחדים/ ונהפך הוא / בחתולים האלה תנתקו לרוב איברי הילד ותעתיקוס חחקוס מושבם הנכונה . ראה! תולדות הכושי (יענער) כמעט עמדה אחו מעל המשבר / תשא האם בעצמה ( כי היא לא הפניקה מנוער נפשה C את הולד אל הנחל ותרחיצהו שם ׳ תישיט לו שדיה/ ותשכיבהו אח״כ על פני השדה על כס דשא * מראשית היותו תהיה לו החפשית לנחלה ׳ ועוד מעט ירוץ ברגליו כאחד הצבאים / בעוד בנינו אף אחרי שנה לא יוכלו להציג כף רגלם ארצה י לא תמצא בין הכושים אחד מני אלף אשר חוס בו יהיה ׳ אף כי החתל לא היזתל * או ׳ אשאלכס ותודיעוני. מדוע לא יותתלו — > *r 1 ▼ בהמות שלי ותיתו יער? ובכל זאת חוס או משחת אין בהם אין זאת כי אס יד ההרגל תעשה זאת. אך אליכם הנבוכים קולי אקרא : שיחו עיניכם על בניכם לבלתי, יוחתלו / רק הליטו גופם במטפחת לבנה / וידיהם וחויהס יגלו . שמעו נא דברי איש נבון וישר , אשר מעודו שם עינו ולבו על דרך החינוך/וחדד בחדריו מאוד/ וירד לעומק חכחק הנפש . וכה דבר האיש *) "פעם אחת ישבתי על משתה שבועת הלידה בבית יולדת / והנה פתאום קול תאניה נשמע נלוז הילד! האס נתעלפה חבעתה / וכל הבית הומה וכאשר קרבה אשתי אל הילד/ ראתה והבינה סבת הדבר/ ומהרה לפתות מלאכי תמותה / החתולים ׳ והנה—חי הילד י שליו *) ^itfaunu $rebi$er unb 9)Zifar&ei(er «n bet 3tö<jeraeiwn £?et>ifton ber £r$ie&ttu<j «. f* «>*