Ha- Meʾasef · 1810-01-01 · (1810) אב תקע · p. [Seite 21]

•4 •$ בהרבה כעלים נשתמש בשני המינים המוציאים יחד להוציא את בה״ק / וזה יהיה ג" כ על חחד משני דרכיכ/ או (1) ני כל איזד מהם נגדל כהורחתו חחבירו על כי התק אשר צתן אל הוראת כל אחד מאת מניתי הלשון / נחו מפעל עור נאמר בהוציות בה״ק עורר או העירי/ וההבדל הוא כי המעולל <pr דרש| הוא זה אשר יגמור בכעלתי את תילית היקיצה כגוף הישן/ כי לא יחדל חהרניזהו משנתו כעס אחר כעס עד אשר הקיץ גס מהתנוחות הכאות אחרי בטול השנה החזקה/ ועפעפי עיניו הס עומדים פתוחים; אבל המעיל את לל'^| איננו מסלק בפעלתו (בטנה או שלא בכונה) מגוף הישן רק התרדמה או.השנה החזקה אשר בטלה כל חושיו/ ואחרי בטול התרדמה יגיע הישן מעצמו לאט לאט עד תכלית קפלת היקיצה/ כי ימהו מעט מעט חבלי התנוחות מעל עיניו*) או (2)ני שניהם הס שויס בהוראותיהם מגלי הנדל כלל ביניהם * וזה יהיה כאשר יורה ב" ק אחד על שתי כעלות שיטת אשר האחת מהגה היא׳ הקודחת והאחרת נמשכת אחריה תמיד, קחו ב״׳ק ישוב הוא מורה לפעמים על התחלת הישיבה אחרי הקימה(דך זעטצען) ולפעמים החשך הישיבה לפני הקימה (זיטצען) ולזאת כאשר נרצה להוציא חוחו נאחר או ישב בבחינת היראת הקל על התחלת הישיבה הנגמרת קכעלת העצם המוציא/ או הושיב בבחינת הוראת הקל על המשכת *) ובגלל זה יהבןכדר שני הבנינים האלה/ כאשר יזכרו שניהם •יחד זה עלזה/ למען הורות על חהק הפעלה או ליופ.י המליצה * נ 5 ]