Ha- Meʾasef · 1810-01-01 · (1810) אב תקע · p. [Seite 20]

יד^ליו התלת העצס המוציא׳ רק היא רנררת :אחרי אשד כלתה כגר פעלת העצם המוציא אשר עוררה את לתו לכעיל* *)׳ ועל דרך וה יהיה המין המוציא תמיד 3נץ ךזפעיל כמו לפעלים נפול אכיל.כאשר נרצה להוציא את בנינם הקל כאחר 5^5»Dיל " $* 4• שימוע פי הדד בפי התינוק ארע כח ד־זתינוק להיות יונק; לא תפרד אחרי כן מהתינוק כל* עוד שלא תעשה הפר הפעלה השניה שעשתה — והרבה פעלים כמוהו *t ולפעמים יקרה כי בטרם כלות פעלה הראשית אשר נגרמה מפעלה הישגיה הנפעלת מעצם המוציא; ישוב העצם הנזכר לפעול שנית את הפעלה השניה ההיא בעצמה׳ בעצם נושא הקל/ ועל ידי זה המשך ותאוחר זמן גמירת הפעלה הראשית וזה יהיה על פי הרוב בתכונות נפשיות ונשתמש עליו בניין פעל על פי עומק הכלל המונח כאשר יבין כל משכיל ׳ כמו ׳ כי כלם מיראים אותנו (נחמיה ליו) יראה אחר יראה וכעסתה צרתה (ש״א א') כעם אחר כעס" רתח"רתחיה (יחזקאל כ״ד) בהבערה אהד הבערה:T ויובן על פי זה עומק מליצת כתוב »חד בשירה המספרת צדקת האל וחסדו אשר ־ יעשה בהשפטו עם OJ7 כבל עון (דברים ל'׳'ב־ כ׳'א) —