Ha- Meʾasef · 1810-01-01 · (1810) סיון תקע · p. [Seite 5]

נ עג 1 והוא ק3ל חת יזמגודשיס׳ -ויניחום לש3ת'3ארצו: .וימת יאהאן וייזלך אתריו 3כו עחאניעל, המלך הוה התראה 3תחלה כרחמן על היהודיה/ אמנס מהר נפתה חהחסיתיס ונהפך לי1רכ להס * ולמען האה3ה אשר היתה 3ימ וכין פערדינאכד ואחא3י1ללא השליך מנגד תועלת מדינתו‘ ויצו לגרש מארצו כל היהודים ועס החארען הגרים 3מדינתו * אך להחארהן עז3 כל רכושם / כי ירא מהם / כן ינקמו נו ובעמו *. אולם ליהודים האומללים הרע מאוד / ויקת כל נכסיהם/ וגס 3ניהס וכנותיהס.הפחותים מ3ן ארכעה עשד שנה לקת חאתס, והכריחם לקכל אמונת ישי‘ זאת נלאו וישיבו דברים יקרים מסגולות זה החוף* ונס היו כמה יהודים בתוך אנשי פורטוגאל אשר מצאו מדינות הודו (אסט - אינריען), ויעמדו לעזרתם בדבר הזה * אמנם בכל1 זה היה המלך הזה שונא ישראל בלבו/ ולא קרבם אך לתועלת והנאת המדינה* ונס עתה כשקבל המגורשים נתן עליהם עול מם גדול / ועשה עמהס תנאים קשים/ נם הגביל הזמן, עד כמה ישבו בארצו/ וכשיעבור הזמן ילכו משם׳ ואס לא׳ ימכרו לעבדים, וגם משך הזמן הזה עשה להג־ רעות, כי שלח מהם לאיים חדשיכם הנמצאים, ושם נהרגו מהפראים והחומסים אשר באיים ההם• אך אלהים שלם למלך זה רעתו, כי כמה צרות עברו על ראשו ועל עמו בימים ההם; (כן כתוב בספר אשר כתב איש יהודי מפורטוגאל, ושמו אבראוואן קארדאזא.,. . . ׳ (Cardoso las Excellencias p. 388.)