Ha- Meʾasef · 1810-01-01 · (1810) אייר תקע · p. [Seite 13]

[ מה C עליהם שישחרו תמיד בסכלותם/ ולא יעלו ולא יגיעו לשיס ינש*ח התמטת בעיר או במדינה* אמנם הטיזרים חתנו בחקיס ו^!ה' האלה/ ואחרו/ שהוח נגד דת אמונתם/ וגס הסכים עחהם 'דיחיכ׳ הפאפסט/ ובטל התקיס האלה¬? הס/ קן אלה. המרות מרו החלך פז! רד י נא נ ד והמלכה ■(שקס• איזאבעללא אשתי על היהודים אשר ביזדימתי/ בעצת 1ם ו^ המיניסטעד צורר היהודים דע טוררע קרעמאטא' ויהי כאשר הוק החלך לעלות לחלתתה .נגד יתר פליטת T עם חוירע[/ ותסיתהו איזאבעללא אשתו לנדור נדר< להשמיד ,כל היהודים חארצו / או להכריחם לקבל אחוכת החןן ישי/ ואז יצלח ואז ישכיל* וככלות המלתחה/ ואנשי ז סכאכיא הכו והחריחו כל שריד חהחוירען ׳ אז כלו המלך p והמלכד את מחשבתם הרעה/ וגזרו על כל היהודים מץס לי1זיב את ארצם חשך ארבעה חדשים חיום צאת הפקודה p (בחודש חערץ ^149 למספרם/ או חדש אדר הרנ״ב ל״בע)* והצורר ד ע טור ר ע הנ״ל הסית חת המלך יןםן לקצר עוד מזמן הקצוב הזה/ ולהזהיר לעחו בעונש גדול< ,ךדיכ לבלי מכור ליהודים לחם וחזון או שאר צרכי אדם / אם זךי5/ המצא ימצא אחד מהם נשאר בארץ אחר כלות החודש אפריל ן(ג;ר (והוא סוף חדש השני מיום המירה יד ויש מכותבי הדורות יספיו/ כי אחר זה יצאה עוד גזירה חדשה/ שהיהודים המגורשים לא יקחו אתם כסף ויהב ואבנים טובות/ וכל .— דבר יקר ערך/ אך מלבושים ולחם ויין לבדיקתו* ואחרים ןו:ף מכחישים הגזירה הזאת * ויהי מה ׳ בכל זאת לקחו יהודים ד.יא> הרבה שגא --־־־־׳-- שוה זיכו *יה ת ד־זמוירען מכה רבה ׳ ויכניעובש׳ רם, דכריחום לקבל דת ישי/ ולסוף כלה גרשוה