Ha- Meʾasef · 1810-01-01 · (1810) אייר תקע · p. [Seite 8]

[ מ ] מ• החכו מכת מות ׳ אף אה יוסר את ראשו בפעם אתת) אבל האיש אשר דלכנדי כבר מכת חרב והרג ׳ ואך ניצוץ חיות אחד היא נשאר תקוע בלפי/ הנה זה אשר יוסיף להכותו עוד ויכבה את שביב הניצוץ החלש היה הוא יקרא יי מיתת כי מיד אחרי פגעו בו היא מת ובטלו כל חושיו והוא כאבן דוחס ׳ וכן העולל הטחון לרחם אחו אשר לא קי עוד חיים שלחים ואך נצני החיות החלו לפרוח בו — הנה זה האיש אשר יפרוץ את בנין ינופו כרגע ברחם אחי/ <אחר עליו כי הוא מותתהו— ועל דרך זה הוא ההבדל בין בנין פעל לבנין הפעיל משרש ילוד ׳ כי האיש אסר ישכב את האשה ומסבב שתלד את הילד לאחר מספר איזה קדשים הוא המוליד * / אבל החיה העוזרת וסחרת את פעלת הלידה היא המולדת 7 וכן הבדיל על דרך זהבץ בנין פעל למין הפעיל משרש נחול כאשר תדוק היטב בכתובים * ובתשובת השאלה השלישית אשר שאלת/ הנני אומר לך: דע כי כל משכיל בלשון עבר ימצא, כי חניחי לשון עבר אהבו מאוד למעט את שרשי לשונם ולהקטין את מספרם בכל אשר יוכל / ולזאת תמצא כי הס לא הניחו תחיד שרש מיוחד/ על כל כעלה החועדת מצד עצמה להכנס בפעל מיוחד ונבדל בשרשו ׳ ואשר הניחו עליה ג״כ בלשונות העמיס שרש מיוחד/ כי לפעמים אהבו הס יותר לכנות את הפעלה ההיא על פי העלה אחרת תולדתה (אף אם היא איננה תולדתה *) וכן המכיניבש את צרכי הלידה לפני הלידה ביום הלידה הס המולידים■• . דנרי המחנר