Ha- Meʾasef · 1810-01-01 · (1810) שבט תקע · p. [Seite 18]

היום אשר בו ישחית ה׳ הפאול אשר דבר בה איוב נאמת! #;גרוס שחול נגדו וחין נסות לאבדוף דקח אלין נפשות הצדיקים, והצדיקים ימשלו ברשעים כאשר ימשלהיוס הארס בבהמה, ומה ירך« דברי הגוחן הר אב״עז״ל: זה המזמור הוא ככבד מאור כי יש בו מפורש חור עולם הבא ונשמת החכמה שלא תמות. (יז) עד כה דנר המזמר מן האנשים הבזפחיס על חילם ועל פשרם ואת האביון לא זכר נגד הבפחתו בפסוק ג׳ , על כן אני אומר הוא הדבר אשר דבר:?אפה למשל אזני? מפסוק י״ז עד תום המזמור מעצה המשל אל המזמר אשר היה איש אביון ופרוש אל תירא כי יעשיר חיש: אל יהיה מורך בלבבן אתה המזמר האביון כדין האביונים אס יפשיר איש אחו/ יאמרו: פלוני עמל והצליח, ואגפי לריק יגעתי, יד אלה*0 נגעה בי, למה אני עמל? דע פי ההצלחה בתבל הזאת איננה הצלחה קימת, לא ירד אחר האיש הכעשר פנודו, על כן הנחם, עוד יש שנר לפעולתךבהפרד צפשןממך. (י׳פ) ני נפשו בחייו יברך, אל תקנא בו, כי, אס איש הכעשר יבין בחייו את נפשו לאחר המית גס הוא ישבח ויבין כל תלאותין להיפיב לן. (כ) תבוא צני דור אבותיו .kתשוסבוסקבקנאתך בו, כי תבוא עד דור אבותיו נהסרד נפשן ממן. (כא) אדם ניקר ובל יביך האדם הוא ניקר ויתרון ר5 לו מבהמות ארץ, אמנם אס לא עין וישלך מנגד, החלק אשי כתן לן ה׳ בנינה אז הוא כמשל כבהמות בתבל הזאת i (נדמה כבהמות בהפרד נפשו ממנו