Ha- Meʾasef · 1810-01-01 · (1810) שבט תקע · p. [Seite 9]

•M- נ־ מא c דליק ^ועזד פרפו בו מלפון רבלפיכו ז״ל"לא מחוקות *ולא גדושות אלא טפופות , כלומר מלאות בשוה בלא *תוספת ובלא גרעו[, וכן פרוש הלוך(טפוף תלכנה היו *מרקדות בהליכתן בגאוה (?) לעשות פסיעות שוות* ומן העכיןהזה גסנדנרי חכמינו ז״ל: עתידהקב״ה להוסיף על ירושלים אלף טפף גינאות(יומא מ׳ ח ע״א) ופסיעות שוות בעת. הרקוד הן הן הפסיעות הנקראות בל״א וצרפת ־(pas) . ועל ברגלים תכעסנה אמר הרד״ק בפרושו:* מקשקשות ברגלים געכסיס שתלוין בין שהם הפעמונים ומשמיעין קול * צא ולמד מדבריו כי מן *המחול (ט^) ידבר הנביא אשר בו פסיעות שוות, ובתנועזת-הרקוד היו מזמרים ומנגנים לו על ידי השמעת קול פעמונים מגון היאות למחול, ופן נהוג עד היום ■במדינות שונות כאשר מצאתי בספרי המסעות, וכדומה לי גס בספר המסעות מן החכם שפאארמאן. עכם לדברי רד״ק אשר הצגתי לפניך הוא פעמון המקשקש, ובשרש עכס אמר: *נ׳ולי המקשקש* ודברי שניהם נכונים, פי בפסוק ואת תפארת העכסיס יתר הנביא מן הענש 'אשר היי; לתפארת כאשר היו נהוג בימים הקדמונים, היו קושרים עכסיס(סע^ען) בגופם לנוי, ואחרי כן לא עשו כמנהג הזה כי אס הלציס(כחירען # עע^ו). אמנם בפסוק ’וברגלים תעכסנה ידבר הנביא מן הפעמון אשר היה ־לצורך כלי זמר, ובפסוק• כמכס אל מוסר אדל ענינו הפעמון הנקרא בל׳יא: (ק1ינ^ען, ^חקע); אל המלה הזאת תורה לפעמים כמו על יד, דרך משל: . הנתוצינז