Ha- Meʾasef · 1809-01-01 · (1809) טבת תקע · p. [Seite 18]

נ יוז c הארץ, הוד והדר עליהם הופעת ן צצצ6 ציצו( fyfrW , ןכ< רוא הס יכירו כי המה ברוכי ה, » כן הגדלת ככור הא'ן בישועתך ימים רבים" ותחממה לארןתפץ, לנגי צבאות גויס; התברכו בא עמים לביס * וציזומים אשתה, לאמר: הגדיל ה׳ לעשות עצ) הארןהזאת! הגדיל לעשות עמצו מה שמחנו מאוד אף חבל יעקב נפלה בנעימים, כחלת ישראל שפיה! ניתחת כנפי מושל צדיקחסינו" שבטו שבטמישור* חשף עלינו, .בשח ישבנו זשאק מפחד לעה, אז אמרכ$ זצשלוצו: בצלו נחיה בל נמוש לעולם . ואתה הצדיק! אהה! התעברת עם משיחך הרעשת ארצו סצמתה רבו שבריה — רעשו מוסרים עד צי משה -ד הראית לנו קשה ותשקצו יין תרעלה צגרבה כל שמחה•^ חדל שאון עליזים T-בעלוא אדוניס זרים ~־ רבת שבעה לה נפאנו! שפוי! ראיצו 1עה!־־= .; י , . . רצנו נא עאה ה״ רצנו! והאר4 פניך אליצו I ■ אתה תשביח שאון ימים! והמון לאומים * תאאיפ {ארג;ע זעף הרד זלעפות,׳ וסערות לבב אנוש$ אתה י נוהג בעזך צבא האמיס וכוכבים אין אספך* שומרים פקודיך ״ גל יעבורו הקם שמת להם i ואי! האדם בראת בצלמך פדמותך j חפשוצתתל1ן ולרוחו אין מעצור לבחור בכל אשי יחפון; בחיים ובמוא ן S$3 |3רע. אן מה מאוד עמקו מחשבונך! איש בעל לא יד.ע, איש תבונות יחפוץ! הוא ילאה הליכותיך,הליכזא אל, בקדש I הכל הולך וסובב k מחוז ח1צך, אל האקוא אטוב אשר יסדה.חכמתך מקדם , בעשותך שאים וארך i Sii מרגשת פועלי און.תצמיח ישועותורב ברכות! ־»“«י «»