Ha- Meʾasef · 1809-01-01 · (1809) כסליו תקע · p. [Seite 36]

זק E . "והשמש זרח על האנשים. דתעלפו וינועו בשיור .בשממון ודאבון נפש׳ זלא ידעו מה יעשו׳ בי השמש ירה חציו והכרה ’;S ראשכם, והמורה היין נבקעו׳ ויבאשו כל המיס אשר בירכם, וירקב כל ה^זוכל ׳ ונשחת וירם תולעים. .וישאלו ארה נפשם למורה׳ כי פחדו ל ר,:עינם ׳ פן הבער אש רהשמש באניורה וחשרפגה מחומס וילכו קודר ומכאובים (?)׳ ומכף רגל ועד ראש אי; בם מחום׳ ויפלו ארצה׳ בי לא היה להם כח לעמוד על רגלם ׳ כי לא אכלו ו S* ’ שתו כל היום ׳ וגם שינה לא היה להם מחויב היום" וקלומבא גם הוא שוכב בראש האניה בשבתן מתנים "ומרירות לב ׳ וגם הוא חולה למאוד. וישאלו למים, כי גרונבם נחר מצנזאוף ויצעקו אל קלומבן>|, הושיעה נא כי נמזת הפעם 1 — ויהי בדברם אליו, והשמים התקדרו עבים׳ וירד גשם נדבות בחמץ רב, ויקומו וישתו איש באות נפשו, ותהי תחם"“ גס הוסיף המחבר בראש ספרו לוח אחד משמות גזרות, אשר העתיק מלשון עמים, ולא נמצאובספרי* עברית אשר לפניו בכוכה מיוחדת. אמכם בהעתקה הזאת מצא המבקר מקוס למאן, אף כי סמן המחבר בזה על איזה מחברים חדשים י למשל; קרא את קו ה מ ע ר י ד י א ן קשתות צהרים, והוא שם קשה; ופוב מזה; קר הצהרים. תחת אופן הסיבוב אן ההיפוך;(״עכרע <ייקע0 ראד להראס: מהוגות הסבוב; ארץ ג י י מ א כ י א לא יתק לנכה ריפת, אף שהוא כן לדעת גןגוריון, בכל זה אינכן מוסכם דדוע. ארץ מבוננר־ו ׳ פעשמענז