Ha- Meʾasef · 1809-01-01 · (1809) כסליו תקע · p. [Seite 10]

נ עד c י״ד, וכת הפניה פסוק ד', ה, ו', ז׳, י', י״א, ופ10' י״ב, ופסוק ע״ו שת שתי הכתות יחדיו. (כ) מ ה ל ל מאוד, מהלל בארצות רנות, וענין הפסוק הזה הוא: תהלתך בכל קצר ארץ, אמנם הרקדשך בעיר אלהיט לבד. (ג) מחברתו: ירכתי צפון גבעיר אלהיט) הר צ:ון, יפהנוף, משוש כלהארץ, קרית מלך רב. (ר) בארמנותיה, בארמנות הקריה אשר זכר. נודע למש.גכ, נפסוק הנא יבאר נמה הוא נודע,למשגב. (ה) עברו יחדו. כל המלכים חלפו ועברו את הארמנות. המה ראו כן תמהו, כאשר ראו אתהארמנות תמהו נעבור יפין, פארן, וגדלן. נחפזו שרש חפז ושרש פחז דומים בהוראתם (עיין ספר אוצר הפרשים שרש פחז) וענין שניהם פעולה במהירות ובלי סדרנכון. נבהלו נחפזו, בנס ה׳ נבהלו ורצו במהומה ממקום למקום, ואחרי p רעדה אחזתם וחיל כיולדה, כי כאשר תאחז האדם הרעדה והחלחלה אץ לאל ידו לרוץ כה וכה, על כן פתשו בתחלה ננהל! ונחפזו ואחרי כן רעדה אחזתם. (מ) כאשר שמענו כן ראינו, כאשר שמענו מן האניות תרשיש כן ראו עינינו הנס אשר זכרה הכת השניה בעיר אלהיס אשר יכונן ה׳ עדמולם. (יוד) בקרב היכלך, בתוך.היכלך, כמו רדה נקרב אדניך, אשר פרושו רדה עמך אם תהיה בתוךאויביך. דמינו חסדך בקרב היכלך, יש מן המפרשים אומרים דמינו הוא כמו אלמיתדמיוני ואשוה, ואם כן יחסר הדבר אשר דמו לחסד ה', וישמן המפרשים אחרו כי הוראתו כמו: והיה כאשר דמיתי, לשון מחשבה ופרוש הזה נכלא ממני, כי לא אוכל להבין המאמר הזה: חשבתי,חסד ה׳. אמנם לדעתי פרושיהס י. צדקו