Ha- Meʾasef · 1809-01-01 · (1809) חשון תקע · p. [Seite 28]

1 ם c ,קכצי למלין, דעו נא'אדוניס! כי מפמד היהודים כאןר הוא עד הנה, הוא זר'ונפלא ונגד המנע, .ובמצב הזה אינכם יכולים לשפוע עליהם, ולהגביל ‘עיכס לעומת שאר אישי היזנרה המדינית, עד אשר;תשי^ו לתת להם מעמד המנוחה והחפשית. כי כל אדם אשר אין לו ארן אבות, לא יעלה ערכו מעל ערך 'הפראיים, שוכני אהלי קדר. לכן עלינו לייזדס?החלה עם חברה המדינית, ולתת להם נזה יאלם ׳שיוה עם שאר התושבים, ואז נוכל לעמן אותם, לדעת -עדינמה ידם מגעת לעזור לתמוך זחע המדינה. ± ,,הנה׳ הגיח לכסהמסעינים, שהיה,ודיס, אינם .נחשנים כמי עם צרפת, אן זרים .ונכרים י המן;, ,המתגזלייס בקרב הצרפתים, אשר,על כן.אין.להמןת אזן.לת'חנתם, ואין להם, משפע צדק'להיות נאחד,יס 1אתכן,וכי עול יהיה, לתת, להם חלק בכנוד ומעלה, אשר יאה רק, ' לבני תושבי ארצנו האמהייס. . . אמנם דברי אפל ושקר כאלה לא יעלו ויגיעו ללנבכס. כי בבחינה האמתית לא יתכן לקרוא את ״היהודים בשם' א 1 מ ה בפגי; עצמה גי המהדק יתר סלינות פס נפזר ונדחה, כי אס אומה לא יאה'לאותם אשר אץ להם לא מדינה, לא ממשלה, ולא חקי הנהגת המדינה, ואשר אין להם זמן ומקום אסיפת ראשיהם י•יחד. רק כאלה יקראו י ע ס, אותם אשר להם אביה ׳ מדינות, אולם אגודה המדינית אשר היתה ■ליהודים זנבר.סלפה ועברה כמו ארצות אפור ומדי. . אס אמנם י שזרע העמים האלה. כנר נפרדו ממקורם, והמה ־' התערבו והסתבכו בין שאר עמים, אשר לא כן בזרע ,היהודים : בכל זאת אס נפל הברן, ואץ-עוד אבן אחד