Ha- Meʾasef · 1809-01-01 · (1809) תשרי תקע · p. [Seite 31]

הרשעים האלה, אשר אפה לאש עליהם!—־ ויפיל על< בני המת וישא קולו רבן עד מאוד.— כשמוע טיפוס דברי הילד הרן להצעיר, לפראלתי חכמתו ותאר בכיו, וירך לבבו מאוד, ויבקש לבכות. ויעמוד כמו רבע שעה מבלי דבר מאומה, ועפעפיו?כוו על הילד. ויהי כי חדל הנער לזעוק ולילל, כי אין לו כח לבכות עוד, ויפתח מיעוס את פיל ויאתר אליו: הרגיע בכי! הרגיע!אלהי אבותיך יודע, ואלהי הס יודעים, כי לא בי האשם, נקי אנכי מרציקות ‘השבויים האלה, אן מחמדת הבצע עשו הכבלים כזאת, וחרפה היא לי ולכל החיל., ועתה מהר אנקום דם הרוגים, ודס אביך, רצו לקחת שני אנשים מהרוצחים, דתלוס ויקזיקוס במסמורת על עץ במקום אשר שכב אבי הילד, (אחיי ק קברו את ההרוג הזה בכבוד, וישימו אכן גדול על קביו והפער פרא ותו קובר אביו, ויצעק צעקה גדולה ויחלש ויתעלף. ויצו טיטוס לרופאיו לבוא לעזרתו 4 ויהי כמעט חצי שעה ויחי ויפתח את עיניו.. ויוסיף טיטוס לנחמהו ויקחהואתו אל אהלו, וישתומם מאוד על חכמת הולד הזה, על דבוריל ועל תאר פניו. ויגד לו הנער כי שמו טבאי ׳* לשם אביל יהודה החברוגי/אשר היה אחד.מסנהדרין הגדול בירושלים. דקחהו טיטוס לרומי 4 ויתנהו שם לאתר מאוהביו לגדלו וללמדו לשון וספרי רומיים, ולהביאו לפג*ו בכל יוס. ויהי טבאי נמ3 בעי?" כלבבי' הבית ונושא חן בעיני כל רואיו, ובבאר להראות פני כרטוס הוסיף לאהבתו כי ראה רוחב שכלו הולך• וגדל מה יום ביומו, וגם הגער אהב את גומל טובו ויחשבהו לאביו. אך בכל עמלו אשר עמל טיטוס להסירו מדת הישיאלי, לא צלח מדו; כי הנער עמ1 באמונתו, ולא אכל כי אס לחס ודגים, ולא שתת