Ha- Meʾasef · 1809-01-01 · (1809) תשרי תקע · p. [Seite 30]

נ־ ל c מצאו מאומה ביד היהודים האומללים, יוח תעתועים התעה איוה אנשים, והמה סכלו ל"ת רבים מאנשי המלחמה, לאמור: שהיהודים בלעו מענעות זהב בתוך בחנם, וידעו להוציאם מתחתון, כאשר יהיו במקום נעת נסתר. ויאמינו הסכליס-לקול הכזב הזה, ויהי לילה אחד רפלן על היהודים השבויים, ויהרגו ממנס כאלפים איש, ניחתכו את בפנס, ויבקשו הזהב ולא מצאו. וירע הדבר מאוד לשישים, אן לא יכול לענוש העוברים כי רבים המה נהוא ירא מלחמת אפם, ויהי בבקר וימצאו נער עברי אחד, רבן שבעה שנים', יפה תאר עד מאוד, והוא יושב אצל אחד ההרוגים, וינך בנכי תמרורים, ויזעק זעקה 'גדולה ומרה׳,'עד נכמרו רחמי אנשי המלחמה, דאבו להוליכו אל האהל, ולתת לו מאכלים ומתנות, ולא אבה לקבלם, ולא קם ולא זע מגדת המת. ויוגד הדבר למישוש!רקם וילך אל הנער הבוכה, וימצא את הילד יפה אשר אץ כמוהו, וידבר אתו שונות, וינחמהו, והודיעו לו כי הוא ׳מימום, וישאלהו מה שמו? ומה לו ולהרוג הזה? והנער דבר הישג לפין עברית ויונית, אך בלשון חמי היי מגמגם. ידען ויאמר בלשון יוני: אוי לך ראש בני בליעל האלד! 'המעט מכס נ־ החרבתס את ירושלים הקדושה, ושרפתם ־בית אלהינו, והרביתס בנוחללים, עתה גם השגויים המסורים תחת ידכם, השומעים ונכנעים לכס, ובידם אין נשק וכלי קרב,•גסאותם רצחתם וזלזלתס בפגריהם! אוי אוי לן! התחשוב?י לנצח ידום שופט עליון, ולא ישיב רעותיכם בראשיכם? ראה אכזר! ההרוג הזה הוא אבי, ־איש צדיק תמים מנעוריו, לא הרע לכם, ולא שלח ידו ■להלחם אתכם, כי הוא אחד ממלמדי דתנו, וצדקות עשה בלהימים. ועתה הוא מתגולל בדם מידי הרוצחים הרשעים