Ha- Meʾasef · 1809-01-01 · (1809) תשרי תקע · p. [Seite 10]

[ י ] מדאגה נדבר, פן יצאו על ההתחדשות הזאת, אשי לא היתה עד הנה בתוך עמנו, משפעים מעוקלים ונלוז שפתים אשר לא כן, על כן אמרתי לתת דברי לפני כל אפציס לדעת תכלית הפנסיה הזאת, איכותה וסגולתה, ואקנה כי״לא למותר יהיו דברי אלה. כגסת" הקונם ים מוריוס היא חברת אנשים ידועים המתעסקים בעניני האמונה והדת (רי-זיו-יסו) ׳ כאשר יתעסקו לערך נעלי משפע הגדול (•סשיין ־סריבוניז!) בעניני כל ריב «משפע וכאשר יתעסקו ראשי משגיחי המרעה(פחוי;«» דירעקנוחריוע) בהשגחת המדינה והנהגותיה. והנה אמרתי, ל ע ר ך, כי לא תשוה החברה הזאת לחברות האלה מכל צד. דת האמורה (ריאיו-ייזו) תסמן, לפי הוראת המלה הזאת הנהוגה אצלנו בלשון עמים, דברים פנימיים ודברים חצונייס. החלוציים הם הנהגות הנופלות בחושים, כמו באוש הראות, השמע, וההדגשה וכוי. אמנם חלילה שתהינה הנהגות האלה בנמצא רק בעבור החושים לגד. אין לך בן דעת אשר חשב מעולם שעצמיית הדת ועבודת האל בי׳ה תהיי אך העבודה החוצית, במעשים ונניב שפתים, כמצות אנשים מלומדה; לא כן! אך תהיינה הנהגות הדת האלה רק אמצעיות, להפשיע את האדם מהנאות חושיות אחרות, ולחזק בנפשו המחשבה והדמיון ממציאת וקדושת עצסאחדאלהיי, ולהרגילה בחובותיה ע״י פעולת החושים המיועדים לזה. אס כן לא יהיה הצד החיצוני מדת האמוכה■ ממצא, רק בעבור הצד הפנימי ממנה, אשר הוא עיקר