Ha- Meʾasef · 1809-01-01 · (1809) אלול תקסט · p. [Seite 13]

נשמט] יראו לעסות להס משכב / לא ישנו שעה יסחיו 1) . עת אשר יקיצו משנתם / והוא נעת האנע / יחחת סגיג לפתח הממרה הנסתס נקש ואנן / דשלינו את המפר הנגררה (ולדעת איזה חכמי טמג) אל שסך העפר הוא דרך השני מהתמונה Y לנל ינשלו נצאחס ’*/ וילכו נולס לנקש צידה נמרנה ונשפילה על נל נאות דשא / אכן ני תגיע עת הקיץ ישונו עלות מעלה מעלה על ההרים הרמים והנשאים וחופרים למו חדרים חדרים לשנת נס למחסה ולמסתור להנצל מאויניהס ״ בחדרים האלה לא ימצא חציר ינש / נמו ננתי החורף / אך עפר הרנה נשפך לפני פתח הנית " מיד אחרי צאתם מהמערה יבואו הזכרים אל נקנוחס / חלידז שניס חו ארבעה נניס / אנל לא יותר / ני אס פעם אחת נשנה והילדים האלה יציחו כחדר החורף ואמותיהם ישארו אצלם / והן אומנין אותם עד כי יגדלו הנקנות הס הרות לערך שלשה או ארנעה שבועות / כי נחדש סיזן או תמוז נראים הילדים הקטנים גדולים כנר נמו עכנר גדול * הרניס האלה נוכל לחנך לנל מה שנרצה / לפזז ולקרקר ולעלות על כל עץ גנוה / ולפי נמה דעות יאוננו לנקות הטרה והתנור " I» 1) הכאכאק של האדון מאטטו&קא בנפה ביפה וחפרה לה חור כחדר אחד מעבדיו ׳ ואחרי אשר השליכה כל עפר אשר העלפה מקרקע החור חוצה ספמה את. פי מחפיפה כקש יפבן ובכל אשר מצאה ־ וזה היה כחודש פשרי פקמ״ג / ובשלישי לחודש חרחשוז לא נראפה עוד ׳ והיפה נספרה עד חמשה עשר לאודש ניסן ׳ אחרי כליפ לה ששה ירחיס / אשר משן הויין לא אכלה ולא שפפה מאומה ׳ צי כו ימלאו ימי ספירפן לרוב ששה חדשים " גס שני חישיס טרס הספפיה לא שפפה מחומה / אחר ציזפה מהמספור ׳ היה משקלה ששה לטיופ פחזפ כאשר מקדם ׳ כי החמפ האלה מחלכן ודמן פחיינה " אכן אנחנו לא נוכל לדון עוד חן הבאכאק על כל סוגייה הל!ו! אולי שונים הם בזה *