Ha- Meʾasef · 1809-01-01 · (1809) אלול תקסט · p. [Seite 5]

[ עומא] שגיהס אחריו תרדים ונהוליס / אך הענכר מתחכא כחור• המערה ואין ידם משגת אותו * ויפתח המלך את פתח החדר ויגש אל השלח!! וירא הקערה פתוחה ויקה / וישאל להם לאמר; מי גל• את הקערה ועבד על סצותי? ואיה הענבר f ויאמר האיש j ני אדוני / אל גא יחר אפך בעבדך כי מריש נדנר שפתיך / הן לא טדון עשיתי ואת / ני אשתי השיאתני ואגלה את הקערה ♦ דפן המלך ויאמר : הלח לפני ימים לא כדרים שממתי אותך מדנר אל אשתך לאמר J אס הייתי אנכי כמקום אדס הראשון וחת פתיחני לעשית נגד מצות ה׳ אלהיס/ חי נפשי / יאנתי~: לשמוע נקולך! ואל האש• אמר : הלא את התלוננת על האס חוה על פי זנתה אחרי האות לבה /" :ועתה האכלתיך מעוג הארץ / ופקודתי הקטנה לא •לאת / ותחשק נפשך לאכול מקערה המכזעה " הנה מוצא שפתיכם לא שמיתס / גם אני לא אשמור היוצא מפי / שוט לדרככם / ועבדו ביער נאשר ענדתם עד הנה /.ולננם אל ימהר עול לשפוט אנשים אחדים ולגלות את ימומנו / ערס תנחנו ותכירו אס נס ננס ימצאו מוס ריעכס * ישראל קלייא ♦ פעו^ת הבושה הבוי$!ה לתחלואי תוזבשת רביס נמו לתנה וימרו לב^ת (מיונחני הרב *גאון המנוח «הוריד צבי הירש ו*צ אב״ד ודם זקהלח