Ha- Meʾasef · 1809-01-01 · (1809) אלול תקסט · p. [Seite 3]

> ג שלסז ] אל1 תיין את חברך עד שתגיע למקומן (משל ננגתק חלמון ת׳שככזירג) מלך אחד הלך לצוד ציד / דנא ביעד דתע נו / דלן הלוך ויבקש ולא מצא הדרך לצאת וישכזע קול אחד מתהלך ביער ויקרב אל המקום אשר משם נשמע הקול זינא וירא אי» ואשתו חוטבים עצים ניער / ויקרב ויעמוד מאחריהם / וישוזע אח האשה מדברת אל נעלה לאמר : אבל I יווה אמנו ז:תה אחרי לבה ועיניה / נאכלה מסרי עץ הנן אשר צוה אלהיס לבלתי אכול ממנס " על חטאתיה נאכל עתה לחמנו בזמת אמינו / ונעבוד כל היום מנקר עד ערב " ויען האיש ויאמר : הלא האדם הראשון חטא חטאה גדולה מאשתו / בעשותו את אשר הסיתהו לעשות לו הייתי vppp ואת נתת לי לאכול מפריו / חי נפשי! אם לא על פרך הונחתיך ומאנתי לשמוע בקולך •י עידס מדכריס והמלך נגש אליהם יאמר : "צר לי עליכם / אביוני עס I הנה עיני רזאוא ני עמדת פרך תעמדו * ונחש בשרכם מאוד" י והמה לא ידעו ני המלך המדבר עמס דענו ויאמרו : אמנם / אדוני I מדי יום ביומו עובדים אנחנו כבקר במתרשתו / וכעל זאת אין לאל ידעו פמעע להחיות את נפשותינו י ויוסף המלך לדבר אתם ויאמר להם; נואו עמי אל ביתי 1 תשבו בעת / ואין מכביד עליכם ענודה / ואנכי אכלכל אתכם בכל אשר תאוה נפשכם * וייטב הדבר בעיניהם וילכו עמו נצאתס עם המלך מיער וימצאו אותו עבדיו וימהרו וישתחוו לפניו אפיס ♦ אז ילעו האיש והאשה כי המלך דבר עמהס / ו שמחו על הכנוד אשר נאצל עליהם / וני מצאו חן נעיניו ♦ המה נאו אל ארמין המלך דצוילקח להם חלפות נגדים שרים/ ומרכבה לרכיב וסוסים זענדס לשרת אותם / ולערוך להם שולחן במיטב המאכל ונמנחר היין/ ויאכלו מדייוס ביומו/ ארוחות תמיד כשולחן המלך " דהי מקץ חדש ימיס ויוסיף המלך על מאכלם נמה ונהנה / דשימם על השולחן / ובתוכם כי ב a גג קערה