Ha- Meʾasef · 1809-01-01 · (1809) אב תקסט · p. [Seite 4]

[ עוח ] בעלי כנף לבלעו וישחתו : מה ליי ונטויה אם אשלמרה באלף מכשולים ובמחיר יגון ושבר חח : אט ראשיוזדה ואחריתה מענדים בכבלי צרה וצוקה לשמחה מה זו עשה ן אט מעבר *הנהר הביט גפן פרירה הבשילו אשבלותידז ענבים : או נל עץ פרי נהמר למראה במקום לא תב5^ שמה מיראת שמיר ושית : מי פתי ישים נפשו בכפו ועד צואר יצלל במים אדירים : או יסכן ללכת בין סבני הקוצים והנהלולים לקעקע בשרו למען מצוא תאותו אך רגע : אחת היא על כן נקטה נפשי בהיי וימי עלי קו קו ומנוסה . שכיר בזעת אפו יאכל לחמו מצארת השמש יצא לפעד*ו ולעבודתו עדי נשף : ייגע כל היום ימרוט כל כתף וכל1 עצמותיו יפרפר ן אך מתקו לו דלפי ^יזע כי יקו משכרתו לעת עטו צללי ערב בערת הזאת ינוחו יגיע נח ישובו איש לאהלו והשתרר גס ישתרר בביתו ויאכל פרי מעלליו: לו• כן צפית אנוש חלף עמל אנושתו הלא יטשכמו לסבול בטוב לב* אך מי זה יודע אם כן הוא i ו ־ ויעי פקח המושנלי ויאמר : אמרתי אחוש אתאפק עד תקר נפשך ני בחם לבך דברת עד הנה : זאת תורת מרע וחק חכמה הוא סלה : חדל הוכח עם אנשים אם תראה ני בא חום אם בקול ענות גבורה ינצח המנצח : כי כאשר ירים הרצון ארה ירו וגבר המשגדה ויד שכד* תרפה : ובתגבורת עומדי על דעתם תאלמנה שפתי חכם : על כן יאמרו המושלים »S תבהיר* ברוחך לשפוט וכעס בחיק פתיים תרבץ : אך הרחקת ללכת בשגיונך ובבל*י דערת פשקרה שפתיך עד נלאיתי נלכד* ז זה פעמים שמעתיך