Ha- Meʾasef · 1809-01-01 · (1809) אב תקסט · p. [Seite 3]

נ שז t גורלנו בהתקרבו אל1 בנות אדם ומעלמות אין מספר יבקש עזר״כגגת : בוש והכלם חמר שעזרת מתו. בשפתיך ואל־* תרבה דבר בוז ע יד החייכם : ראה משוש האיש הצעיר הזה ראה חייו עם האשד, אשר השקה נפשו לקחת : ועוד אין מלוה בלשוני מחדות ארבעה עתותי השנה■ איך תתענג בהם נפש נל חי : אז:ובם ושתי אזניך תצילנה תפארת עזם אליך אספרה 1 ׳ ד. ויען המר היוני ויאמר : עד אן תכביד אמרים לא הטד־ז עד אן שולS תיל יכני : ר־זוי אבד דרכו ואתה תנהלהו הוי מסלותיו מלאו קמשונים ואתה תפנהו : הנח אל עמקי מצולות אל נחלי טיט ורפש תתעהו תתקעהו עד לא יכול שוב : זדה דרכך מאז תתהבר לנזטיע עקלקלותם העבירם בירכתי הדרך על ההדים ועל הגבהות אל מקום ציה ושממון; לולא עתה הפרעתי צפצפך ולהגן• אין קץ Sאמרי רוחך : מחפץ אל* חפץ מענין אד ענין סבות הלכת : כמוך מי לא ידע שמהות החיים לאשר עלו בגורלו: ירעתי כי רב הן מפזמת ומפוררות בין מצרי תוגת ואנחה < לא נפלאדה ממגי הדוה״עתותי השגרה למתענג בטוביה!! ידעתי שמחת הוריכם עם צאצאיהבש אף אכש אחד כיני אלף ייסיב צער : גילת עם עט מלכו ושריו ביום המלונה ועליזה בעד* בי יקה אשה חדשה : רננת אכר בקציר כי ימלא אסמיו הון ועשר : שמחת כילי ני יגרש אמתחתו באגורה זהב וכסף להניחם לנזצפי יובם מותו s נד* אלה לא געלבש ממני ויותר מהמרה בחנתי מסיתי ן אך גם ברשת מזורדת רב אכל יפתה יסכד* כS ך ב 0 a* בעל