Ha- Meʾasef · 1809-01-01 · (1809) תמוז תקסט · p. [Seite 39]

נ עזג ] רעים ונאמנים / או / מפחדם לגל יאבד ממגס הונס ועשרס / רוח שגעון יאחומו / והמה יענו את נפשם ברעב וגמחסור / עד יכלה ויכחשו נשרס / ויגיעו עד שערי מות והאנדון * —־ לא כן הצדיק החונן ונותן y הוא מפור ונוסף עוד / ונפשו תתענג נעוגה / רצון ושזכע שמחות על פניו * ומה נעמו דברי המשורר אלוהי דוד המלך ע״ה / נאמרו (תהלי' ק׳יג, ע,) פזר נתן לאביונים וצדקתו עומדת לעד קרנו הרום בבכור ועל הרשע אמר : (שם / יוד) רשע יראת ובעה שניו יחרוק ונמס תאות רשעים תאבד ישעיה! הנביא אמר : (ישעי' לח / ן,) הלא פרם לרעב ל^חמך ועניים מרודים תביא בירת , כי חראד־ז ערום ובסירתו ומבשרך לא תתעלם / אז יבקע בשחר אורך וארכרתך מחרה תצמח ואומר (פסוק י׳) ותפק ל־ירעב נמשך ונמש נענה תשביע וזרח בחשך אורך ואפלחך כצהרים ( ויתר כחדשים הכאיס) אל אח רחוק בצאת אש תאכל ותלהס סביב קמים עד לרשן תהפך קריה במעט ימיס אך למרהק בל תמצאנה לבותיה ואהבה ני תצית שלהבת בלב ידידים מנגר תבער בעת יחד נועדים אמור לארבה : מנל רשפי אש רשפיה — ל — ר. —