Ha- Meʾasef · 1809-01-01 · (1809) תמוז תקסט · p. [Seite 35]

נ רצט ] האהבה לפשות החסד והצדקה 4 נת א5היס סאת ✓ תעה לפעמים את לג צעיר ימים לעשות מעשים גדולים ונוראים * הלא ראה ראינו למת געריס רכים כשדם מאוד מלאים אהבה וחנינה 4 וגמעלליו יתנכר גער כי לבו רחש אך טוב וחשד ♦ הלא ראינום חרדים 4 ופניהם יחוח / ועיניהם מזולנה ננחל דמעה / גהביטס צרות בני אדם וגמחשודיהס ♦ כל 1ה יהן אות ומופת / ויעיד עדות במיה כשמש / ט הטביע היוצר בה׳ אהבת הטוב והחסר בכל ברואיו י אמנם אשר לבו רק מאהבה הזאת / הוא עוכר את נפשו בחזקה 4 מלחם ומציק את הרגשיות אשר נתנה לו הנוגע * נל רואה צרת רעהו וחדל מעזוב לו 4 רש לאל ידו § ולא יחס למו כי יאנח האומלל ונדכא * עושה אלה הוא חסר לב ותבונה / והוא נבאש ובעל מום נטבע ״ — נספר הדורות חקוקים ושמורים לזכר עולם מעשי החסד והצדקה הגלולים והעסולאיס 4 וממנה ישפוט דור אחרון הקשים / הצטדקו לאחור : שמדע הנדיבות איננה יפה ׳ יען כי ע״י הפזור יתהוו עצליס הרבה בעולס , לפי שהס סומכים על נדבת לב הנדיבים * אך בזה להס לעגה להס! כי מרוע לב ידברו כזאת / וישימו מר למתוק ומתוק למר * כי אף אס נמצאים באחת אחד באלף זשניס ברכבה האוהכיס מסת יד הנדיבים ושונאים המלאכה , ככל זאת רוב העניים מסות בושה על פגיהס , ותיטב להס אך מעט הנקנה להס ביגיע כפס / מהרבה ע״י מתנת בשד ודס * אך מה יעשו האומללים ונדכאים 4 י אס יחסר להס העבודה / או אס לא ישיגו די צי־כס למחית בית * לכן שמעו נא קציני עס I אל תטו אזן ליועציס הרשעים כאלה / אשר פיהם דבר שיא ״ וימינם ימץ שקר > כי אך משנאת הטוב אשר בלבכם הערל ידברו כזאת " אמנם דרשו את אלהיס שחרו ועשה טוב 4 וחסד וצדקה בארץ ד״ה