Ha- Meʾasef · 1809-01-01 · (1809) תמוז תקסט · p. [Seite 26]

נ רצ ] (קרפפטע צונסטרענ4ען) t ימן פי חסר להם מלת (צונ* טטרעג4ען) / ופן לא ידעו להעתיק מל גנון מלת הכשר " ואס אמנם כי רבים יבינו כונת הפסוק הוה מכת שכל וההמשך t הלא אך תוך רפיונס תעמוד הפונה / ולא יוציאו אותה משפה ולחוץ / ואיך ילמדום לתלמידים? וכל וה נאתהוס ממחסור שפת המדינה « וכן יש פסוקים רגיס קלי הבנה אשר לא ילעו להעתיקם ממחסור המלים בלשונם / אף בי פשוקי השירים הגבוהים ונשגבים י ומזה בא הקלקול הגדול בקרבכם t שאותם התלמידים אשר אין להם שכל צח מטבע / יצחו מכתי הספר רקיס מכל / והס בורים ועמי הארציס גדולים t ואינם מוכשרים לא לאלהיס וצא לאנשים ומה אומר ואדבר לכס / הלא תדעו כזאת יותר ממני ״ — ולא לבד יחסר לרבים הבנת כונת המקרא / כי נס הרבה מדרשי חז״ל' לא נודעו להם מהעדר ידעת הלשון זכרתי פת הייתי נפולניא נא אלי נער קטן צח השכל מאיד / ביום ש״ק / להגיד לי למוד השבועה במסכת בגא מציעא ושם נאמר (דף ע׳ ע״ב) אמר ד נחמן אמר לי הונא לא נצרכא אלא דאפילו רבית דנכרי ׳ איתיביה רבא לו׳ נחמן לנכרי השיך t מאי לאו תעזצך? לא תעזץד 1) בשמים סהלי I ׳ 1 ־י * * שלא t) המקשןסכר , שמלת השיך הבא בהפעיל , הוא הפעיל בתקוס הקל, כדרכו' בפעלים רכים , (כינינו תש1ןי (משרש נשך / נמו תג1ש מן נגש) , ר״ל רשות לך לקחת נשך מנכרי (רוצו קלונטט pftS פרעוזדן לינזען נעה^ען) והשיב לו התרצן : לא השיך , ר״ל הוא הפעיל גמור / והוא פעול יוצא לשלישי, כלומר אך הויגרה לך לעשוי; שיקח הנכרי נשך(רוצו קצונטט צויהן וזצוכען לינוען נעה^ען / קצזגשט לינוען ן״עבן) / שמותר לעמלו רביע, ולא לקחת ממנו * — וכמה טובות הגיעו לישראל לס ידעו להשיב נכונה על ענין זה לשונאי ישראל הדוברים עתק עלינו על אודות החצוה הזאת ובאמת היא יותר טובה לאומות מאשרלישראל, לפי מאמרהש״ש הנ״ל"