Ha- Meʾasef · 1809-01-01 · (1809) תמוז תקסט · p. [Seite 15]

.. [רעט I לנס היום / ונרו ודומו סלה! ואם אך את אלה ישיג הרעה אתאפק / אדע מה נכון שלומת פתיים ן אולס יחמץ לגבי / אשא נהי על הולני תמים•/ נס המה ישאו ועם הזמן ויבשלו באורח צדקתם / גס נשיליס וגס לחכמים חן ההשחתה תגיע / ובלהות מעמיס תעופנה ויהרגו הולך בישרו / השתות יהרסון / וגם חכמתו לא תמגנהו ״ אד לנמר / הוא ומגינו יתד ימוטו 1 התבל תערים להראותך מגדול עוו וחומה נשגבה / וכגשחך / העגדול עץ נרקב והחומה עי מפלה 3 תתאוה תאוה גלולה מהניל / תמצאנה קטנה מהפיג " וגס עלי אורח שלול מה רבתה המכשלה 1 אף אוהב נאמן / בשגגה ישבית שלומך ושלומו / גס כני הצלחה בשמחתם ורנתס צרות ינתירמו ״ גי תשחק לעין השמש / הלא במסתרים תנכה נפשך ״ — וראיתי את הארץ והנה רחבה מאץ קצה / אפ ש מצער למושג אדס , והנותר ימים ונחלים וישימון תוהו / טעון תנים " פני להביס ושפתי ארס " כן האדם גדול מאין חקר / גבור ורב נח / ומה מעט תענוגץ ורב עלבונו 1 יתמה מתהומות יצריח מצרותיו / וארס יצרו מתהלך בגויה וינער עצמותיו ייבש גרמו / והמות יפתח גרונו ויאמר : הלעטד נא נלמז יחד * לזאת נקונן איש על רעהו ואשה על רעותה * —* ני תשב בדד ותאנת על שברך לנצח תאנח; המתאנל לאיד אחיו / יגמלהו ה׳ ביום שברו! בנפלו יקום / ברדתו יעלה וצרותיו יקלו / נמו נהר יעמוד יבאש / יוצ יטהר ♦ (ח) עמה ידידי ] עודך משתולל / תשמח כל היוס ותשאל גס מני שמחה לשתוק בשעשועיך? אתה בעמיון מוכה / ואנכי במשרים חראה / ידעתי הכלך ורב שגיונך ל ננער קטון תשחק ובשגעון תדון / שמחתך יבולך / וששוכך ראשית עצבונך ״ עוד מעט יבואו גדולי המכאובים / ני קלי המרוץ המה / ביוס השלום יקחו נפלים ככל טובן י אמרתי: עווב * אולהך