Ha- Meʾasef · 1809-01-01 · (1809) סיון תקסט · p. [Seite 29]

J רספז C האמתית י וגס המעטים המתלומיס עציו כחייו / עתה יחי נלס יגידו עליו צדקתו ומנמקו / וני הוא היה אחד מגדולי ישראל אשר נימיו / ויקר יהי׳ נס כדורות הנאים אחריו הוא היה אוהב אלהיס ותורתו מנל מעמקי לנו / ואין לו כעולם הזה שמחה גדולה משמחת דנר אלהיס ותורתו / אך כה היה חשקו ונל מגמת פנץ / גס הון ועושר נזז יכווו לו / גאון ושררה לא קסץ / אך קורה ויראת ה׳ היתה אוצרו " מנעוריו מעת שנת אנין בקאפענהאגען הקנהג הוא ו״ל נעניני גה״נ כמנהג אחינו הספרדים / וגס אוה לנחור לו מכעאס כל״הק בתפלתו לאל נ״ה י אך ננל זאת חס מאד על ננוד הכריות / ובהיותו בברלין לא הרחיק את נפשו ממנהג העיר הזאת / כי אמר / פן אתראה חלילה כלועג להס / וכמתגאה לאמר : חכמתי יותר מכס " וזה דרנו תמיד / כל טור הוא השכיל והחניס כן השפיל את רוחו ♦ גס בגדיו ומלבושיו היו כנגדי אחד האדם / ולא נודע נהס גדלו ומעלת קורתו וחכמתו * *) ככל התלאות אשר עכרו עציו לא התלונן על קשי יומו / אכן בעח נה׳ כנן נשק מל אהנת אבותיו / ויהי ני חזק עליו העצב וישב ודרש נספרים הקדושים וישמח נהס / ורוח לו י וכאשר מצא כאור נכון על אחד מכחובי המקראי. או מאמר אחד ממאמרי חז״ל אשר העמיק לדעת סודו / או נשמתתו לא התערב זר / דנו למלך ורוזנים משחק לו / דאמר * ) זה דרכם כפל לחב המון עם ׳ כשמעם שמע אדם גדול בחכמה (כמעלה / או בקראם ספריו זיראז כי נאצל עליו רוח חכמה ודעת / אז חפצים ומשמוקקיס לראומ פניו * ויהי כראומס אומו נאחד אדם בלי שנוי במלבושיו או כמאר פניו 1 ויכז בעיניהם / וימנו קגרעמ ככבוד שמו 4