Ha- Meʾasef · 1809-01-01 · (1809) סיון תקסט · p. [Seite 23]

/ נ רסג t J תולדות גדולי ישראל י תולחת החנם המ?*יץ הנדול1 והמפואר המנוח' ־ במהודר נפת^י הירץ זצ״יי* (ההמשך) מד כה צדיק באמונתו חיה השקט ושאנן באהלו אהל תורה וחכמה / תורתו שעשועיו יום יוס / והתענג גאלהיו / אשר שוה לנגדו תמיד בכל רנע " מפרי פי תבונתו אכל✓ א© אמנם לא לשובע ומותר / בכל זאת טוב מעט לצדיק / וטוב ארוחת ירק ושלוה בו ן כי שלום היה לו עם כל אדם / כל© כבדוהו וינשאוהו / נאשר יאתה לחנם צדיק וישר כמוהו — אמנס משנת תקמ״א והלאה / המה' ימי זקנתו ושיבחו / רעים היו ימי חלדו / צרות ומצוקות רבות עברו עצ ראשו / הוצאות ביתו התרבו / ופרנסתו הולכת ומתמעטת / הציקהז פוני ומחסור / רבו אנחותיו ולנו דוי I ־— וימיו ימי הרעה החלו נאש קנאה וריב / אשר התלהב בין איזה חכמי תורה מילידי מדינת פולין / ויסבו עליו הרובים לתת שמצה גשמו הטוב 1 וגס אותם בעצמם אשר לפנים לעין כל שכחהו וירוממוהו גהסכמותיהס על ספריו / נהפכו לאויבים לו / ותחת תהלה שמו תהלה / וכבודו המירו בקלון (ימחול להם אב הרחמי© שופט*צדק! ני גס המריביס וגס האיש אשר לו הריב כלס צדיקים / אך תעו ברואה / שגו בפליליה / וכבר מחלו איש על שגגת רעהו / ורבים מהרודפים נמו הנרדף שוכנים עתה בצל שדי ומתלוננים נסתר עליון) ״ ומעשה שהיה כך היה : בשנת תקמ,/א נתן ה׳ רחמיס בלב הקיסר החכס והצדיק יצזעף