Ha- Meʾasef · 1809-01-01 · (1809) ניסן תקסט · p. [Seite 15]

נ קצא ] בטוח אני נך כי מחב אהכת המפרשים אשר קדמוני כמכת את אשר כקכת / וגס אנכי נאשר הייתי נימי חרסי עמלתי ויגעתי למצוא עלה לתרופה כמקום אשר נשלו המפרשים «ראשונים ן אמנם נעת אחר האמת לגד אני ארדוף / אותו אנקש / נאשר עשו גס המה / הלא הרד״ק דל חלק גמקומזת רבים על ראש המפרשים — ינון שמו לעד — רש״י דל / ועל הכוחן הגדול הראנ״ע ז״ל " ועתה אשען על ראשון ראשון א ) האומר דנר וה יצא מן הכלל עליו להניא עד / אות או מופת על דנריו / או לתת טעם מדוע סר הפרע הוה מכל פרעי הנלל / נמנואר כספרי המדע / כי יתרון האדם הוא להניא פרעיס רניס ושונים תחת כלל אחד " ואס אמרתי המאמר אי נקי איננו עד נאמן / הלא ננאורי נתתי הממס לדכר הזה / ני פרושי יצדק גס אס הוראת אי נקי נמו אין נקי / אס כן הפסוק אי נקי פוסח הוא על שתי סעפיס ואיננו עד נאמן / אכל אחר שידענו ני אי הוא משרש אוה אין לנו לחלוף אותו עס מלת אין / רק ענינו נמו ללא כח / כמקום לאיש אין לו בח; זרוע לא עוז / במקום איש אשר לו זרוע לא עוז; אני שלום / אני חפל^ה ודומיהם / נדרך משלי משלים (נלון צורנ1 דער זזעהערן פצזעזיע) ♦ ב) האומר אי הוא נמו אין / לא יאמר המלה אי יוצאה מן הנלל / רק יחליף וימיר אי כאין / ני אין למלת אי הוראת אין ♦ y) הצדיק הוא המגין הדור / ני הגוי גס צדיק יהרוג f וחמשה צדיקים ימלטו העיר ־— האף יספה צדיק עס רשע? אולם נאשר אמר אנרהס אנינו כן הוא / וחלילה חלילה לאל להחיות איש גזלן ושופך דס למען שאת פני הצדיק י— להטות משפע גכר נין לעוג ונין לרע נגד פד עליון / ני אין לך רעה רכה מעוות הדין — ואס ככל עות הדין יש טונ לרשע מצדק חנם / הלא על עצם הטוג הזה אמר