Ha- Meʾasef · 1808-01-01 · טבת תקסט (1808) · p. [Seite 18]

[ קיב ] אב / ונח אחר ירצה להניעו נאותו הזמן להישרת א ג , וערך מוקף הנחית יהי' בערו הקדם אב ׳ אג / ונרצה לדעת הישרח הגשם ושיפור תנועתו? נחשוב שהנת א ב לבדו יניע הגשם נרגע הראשון הזו א ה שהיא חלק רניעית מהנח השלם או מהקו השלם אב; וא״כ יניע הנח א3 לנדו הגשס כאותו הרגע מקו ט א שהוא ג*כ חלק רניעית מהנח השלם או מהקו השלם א ג / ולפי שהקו אה שוה להקו ט ר / והקו א ט שוה להקו ה ו , יהיה א*כ תנועת הגשם נרגע הראשון מהתפמלות השני כתות יחד הקו או שהוא אלכסון ממרונע א ה ט 1/ וכן כרגע השני יתנועע הגשם מנקודת ( לנקודת כ דרך האלכסון ( כ! ונרגע השלישית כ 5 / ונרגע הרביעית פ ד י ומזה יולד הכלל / נאשר יפעלו שני כחות על גשס אחד כזמן אחת / נעשה מרובע משיעור הקרס של שני הכחוח ומהזוית אשר יכלו / ואלכסון המרובע מנקודת מצב הראשון מהגשם שהוא זוית הכתות / אל הזרת פכנגדו הוא הישרת ודרך התנועה המורכבת משני הנחות / כאשר נראה בסליל במשל הנ״ל י והנה השני נחות הראשונים יקרא כחות החצונות (דילו תייטערן קרעפטע) / ונח התנועה אשר הורכב «הס יקרא כח הממוצע (די5 *רטט[רע קראפט) / והתנועה מאת תקרא תנועה מורכבת (לויינע לוולו*#ענ4ע*עטלנוע בע* זוע4)נ4 7 (Motus Compositus ני היא מורכבת משתי כחות חצונות / ושמור הכלל הזה כי הוא מלמדך להבין הרבה לברים אשר יבואו עוד * (ויתר הפרק במחברת הבאה)