Ha- Meʾasef · 1808-01-01 · כסליו תקסט (1808) · p. [Seite 6]

<זא<1 לדעת כי לא על כל השגיאות אשר נספר הזה מוא עמן במשפט / יען כי נחב כמותו יתרבה ג״כ הגהתו / ויגדל( ויצמחו ההגהות לספר שלם * אך מנר ממקומות היותר יקרים / ונביאם אתת אתת בכתבי המאסף / והשאר גשאר לקורא מבין ומשכיל מקום לחשוב ולעיין * חוטר השפר הזה הוא לשון עברית/ ועל הרוג נקיה וקלה / ולפעמים ירים המחבר כמליץ קולו לדבר בלשון צחה מאוד נס בהביאו דעות חדשות ונצי מלאכתיים חדשים מקרוב גאו / לא שערום אבותינו ✓ ידע המחבר על פי רונ לכלכל דבריו במשפט / ולדבר דגר על אפנץ בטוב טעםושכל/ וירון כל קורא בהס * ובזה דרך בעקבות 3ע*המח ספר ראשית למודים אשר הי' לפניו " ונציב לך פה ציונים לדוגמא מלשונו הנעימה בהעתקת איזה מקומות מספר מרית הזה : חלק א׳ פרק ט״ו דף נ*ג ע*נ נדברו ממראה הרקיע יאמר נזה הלשין : "דע שהשמים והכוכבים ׳ מפגי קוצר חוש הראות אשר 1? " mHא נוכל1 {1גזור עליהם מראה כלל ׳ לא עין לבן ולא עין אדם« אף לא תכלת ושאר מראות:זזה שאנו רואים אותם כעין תכלת י הוא לפי גובה האויר למראורת עין בלבד * והטעם לפי שנתבאר בחכמת הראות(אפטיק) שמראה השחור הוא ההעדר « בעבור התדמור־זו בבטולי החוש והמוחש י כלומר כשי פגה האור או יפגר העין יהי מתדמה השחרות ■י ואולם הלבן הוא הקנין« והוא עצכש האור והחזק שבמראות ומבואר עוד שהאמצעי שבין הלובן והשחרות הוא עין התכלת 1 ני. אם תתערב צבע הלבן עם השחור ביחד יתהוה התכלת לכן אמור מעתה שעין הרואה בגבהי מרומים ז אשר בנזקוכש כלות בו כח הראורת * עד* ני תכלית לכחו בלי ספק . ישאר בבזקובש ההוא מואח השחור לנגד עיניו בדמיונו י. אבד* בעבור התערבו