Ha- Meʾasef · 1808-01-01 · חשון תקסט (1808) · p. [Seite 12]

3 מר ] (אין 4ראדער רי5טונ4 דך סלענ4עלנדננ קימטע)/ מקרא מין השד נחש עקלתון (אין 0י2ער רי3טונ4 דך 10ע;4* עלנרע קיטטע) * זמר נמצא בכמה מקומות הופל שס ברית ג״כ להוראת שפת הים / נמז הארץ בריחיה בעדי לעולם (יונה ב׳ ז') ואשים בריח זדלתיס (אי«יכ ל״יו י/) וע״ש שהיא נופפת ומתעקמת כנחש נקראה נחש נריח / והוא עדן אמרו (איוכל׳וי״ג) ברוחו שמים שפרה חללה ירו נחש בריח, ר״ל שפת הארץ המעכבת את הים מלהתפשט דש לה צורת נחש“. ״ושעור הכתוב א'׳נ / יפקוד בחרבו הקשה ובו׳ על לויחן, דהיינו הממלכה החזקה הגדולה (מריות נחלות שנים המנונים בשם לויתן) המושלת על שפח היס מקראה : נחש נריח ✓ ועל לויתן נחש עקלתון דהיינו על הממלכה או הממלכות הגדולות שבשפת היס מקראה : נחש עקלתון י והוא נאמר אס בדרך כצל על כל ממלכות הארץ כלס / או על ל ממלכות מיוחדות שבארץ מצרים " ולפי דרכי זה שוב אין מן התימה לאמרו נהש במוכרת ולא מסמך t אחר ששם בריח כאן הוא ג״כ רק תאר לא עצם / ושוב אין מהראד לסמוך תאר אל תאר והוא פענין; רחש לבי דבר טוב (תליס מ״ה כ׳) משאיג נחש נחשת / שהנחשת עצס לא תאר / שהרי הי׳ שם נחשת באמת רן צורת נחש שנו הל 13 תאר מקריי / לפיכך נסמך k הפצס / כעדן שמיס נתן למו (ינהליס עיח) * וענין אמרו והרג התנין אשר בים ירמז לממלכות הגדולות שנא יי הים גופו זהו מה שנלע״ד בפירוש הכתוב הנ'׳ל / אולם אס יש אתכם פ׳ חתר ננחר הנד ענז ני וחשאו ברנה מאת ה' ולפי דרשת רז״ל (ב״כ ע״ל ע״ב) יהי׳ נחש בריס ועקלתון ב מיד לדתן ונר ונקבה זכו׳ " שלמה פאפענהיים 1