Ha- Meʾasef · 1808-01-01 · חשון תקסט (1808) · p. [Seite 9]

1 מא t ג (המשך מפתיחת ספד התפעלות ונוי) אם היה אפשר לנו לחקור את האדם בפד עצמו נפייית כל שאר הנמצאים בקבל / אשר סביבותיו ונקשרים עמו / ולחשוב אותו כעולם קטן (*יקמוקאט^ט) / אוי יקל עלינו המלאכה הזאת /־־־ אך ואת לא נוכל לפשות / ני יותר אשר נצא לחפש ולראות במין פקוחה בעמקי חדרי הטבע / יותר נראה שהאדם איננו עצם נפרד בעולם הגשמיי / רק מורכב ומחובר עם כל שאר ענפי הטבע / בטבור שכאדם חי בעולם עם כל שאר נבראים הנולדים החיים והמתים נמעט ברגע אחת עמו » כי האדם יחיה את גפשו בעשבים וצמחים / ישביע רעבונו מורע תבואת השדה / וירוה צמאונו ממיס ומשאר משקים / וישאוב רוח כמו שאר בהמות וחיתו ארץ ♦ ועצמים האלה נולדו / נטשו / נשתנו / מתנועעים/ יפרו ויכלו/ נאשר אמר החכם שלמה : הכל הולך אל מקום אחד הכל היה מן העפר והכל שב אל העפר י עס נל הנבראים האלה נקשר האדם בקשר חזק / וכל עוד שאין לאל ידינו להשיג יליעות כל נחות תכונות והשתנות הנעשות בנבראים האלה / איך נעיז פדנו לחקור ולדעת כל נחות ותכונות האדם / באשר הוא חלק מהם? — וכמו שאי אפשר לתחה הכוכבים להחגאה ולאחר : היום מצאתי כל המכניס אשר לא ראו אנותי; ונמו שאי אפשר להחוקר הפילוכיף לאמור: אני מצאתי האמתיות התמידיות היחידות / ואחרי לא יקום איש נמוד (כי מתולדות הזמן אשר חיו בו ליייניץ 1 תאלף * מענדעלסזאוזן « קאנט י ולעת עתה פינטע ושעלליגג למדנו ני לא כן הוא) כן אי אפשר לחוקר הטבע לבא עד קץ ותכלית כל דבר / באשר שהנבראים וחלקיהם נקשרים ותלויים וה נזה כשלשלת ברול ״ - והנני אתחנן אליך הקורא המשכיל להעלות טל מחשבתן כל היגיעות והכבדות אשר ימצא הכותב חכמה זאת ״ בלשון אשכנזי / או בלשון רומי וצרפת / ומה יכבד עלי הדבר