Ha- Meʾasef · 1808-01-01 · (1808) תשרי תקסט · p. [Seite 17]

ו 'י t קטנים אשר עוברים בתוכו ׳ אז יקרא החומר ההוא עצם מוצק בלתי מחלש (לי"! UMM1tpiiA&jiA| דיצ״פיקעי/ סעי) , והנקבים הקטנים נקראים בלשון ענדם (פאריס) ולפי רבות הנקנים בתיך החומר יתמעט איכות התקשותו עד בהיורת הנקנים חרבי־־־, מאוי אז יקרא החומר ע״צם חלו sm (לדין!לוקרער קעיפער Corpus rarius) 3 § המקום המגביל איזה עצב= יקרא שיעור העצם (יעי *ינבענר•^ לטס קי1רפנ*ם Volumen ) ׳ והחלק החומרי אשר בתוך העצם יקרא 3ןעןאן ( דיל! rtcc^H יטס קערפעיס) / דה*ה לפי זה משא העצם המוצק גדול ממשא העצם החלולי אס יהי׳ שניהם שוים בשיעורם כערך גודל התקשות העצם הראשון מהשני ׳ וכן להיפך ׳ אם המשא מהעצם המוצק שוה למשא העצם החלולי יהי׳ איב שיעור העצם החלולי גדול משיעור העצם המוצק ׳ כפי ערך התקשות העצם המוצק לערך עצם החלולי מגדר העצם המוצק מחלט הוא שידיי* תמיד שומר שיעורו׳ אף אם נכבישהו במכבש׳ או נכחישהו במכחשת לחלקים קטנים׳ וזר. לפי שאין שום ריקירת בין חומת ״ א’כ לא לצמצמו עוד בשוט החבולה מה שאין כן אצS שאר העצמים ׳ כי המה כלם נוכל לצמצם ולהדביק חלקי הומרפם יותר ויותר עיי החבולות שונות עד שיקטן שיעורם מאשר היה בתחילה . זזה 1) המכס המחבר ביוד מלת ׳משא ■כלמון עברית. למויג בו חלקי העצם הממלאים שיעורו / ולפי לעמו הן הן החלקים הנותנים כובד המשא לעצם / ודומה המלה הזאת למלת העמיס מאססא / אשר כונתו על העשת והחתיכה העבה / *ועל הסן בכלל 5 ואפשר לקראו ג״ככעפין שלפנינו: מלואו דברי המאספים