Ha- Meʾasef · 1797-01-01 · מחברת רביעית (1797) · p. [Seite 29]

( שזז ) דנושך בל רן1מזד40'גרף*!>» aattt sHo■ «J4UVM ־;«tiw,, wes '*■3חמ1ו* גרם ר1בץ בין זזמשפתים׳־ na ew«»(0 ^׳•’^ <K<5מז 8׳»«"* caaw’fo, ifeer״«.* h.t skjr ‘tu^m im&m&m'-ww ^occ.aw^trt,ון«פ &י$י^ז.?£1;דמו׳ פי נשיכוןף?עזרף וכ?גנןןב ^רןיצתף♦ ntr$fta nftglerAms ובל דבריןי?ז~7די •ץ ע׳״״יזר^ד׳י^״י ב^נו'אבדנו נטה בגהלתף!;VT-;-: VT• y;-T, T• , אל^ה ןן*וא״ ffj^, פוז למ#מרמ&^ למען תהיה לעם'ד.ארץ, לאות בי יעז mrn «$w<s*. ולא יזיד עוד אישיים סת כתף^םורד11•ד?ז* 1?Wnp>cK^; ■^c*i ^gnrn qtff f fjts/cnqt?־- zzfp קנאת קנאה גדןלה.,, זקצ^גחל קצפת על*,מגל ליעי ^פשג^היק^^ י^ כר״יל, על אלדת״המאסן» אשר הוצאנו לאזר , *שפכת עליכל זעמך ך ופיך מליאת אלזת לקללות ככל האלזת הכתובלפבתפר התזרה.^עתה הראית לדעת כי שגגת מאוד בלבדי חכמיכל כי המה‘"אמרו חייב אדם להלכיח את קמח עד* שיק^לכל ליחרפנלזלאמרת בלבבך שכלכתס, לצל^יאפייומזעל להלכית את בכי דלר1כל כךעד שיחרף ליקלל אלתס; לאללם לא כן הלא , -רק המלכיח צריך להשתמש בדברי נעימים לרכים הנמתיס בלב השלמע, לכלכת חז״ל שהמזכיח לא יחדזל מלהלכית על שיתלרף ויק&ל מבכי דלרל, כי, אס אלה יעשה 'A, אז יצא ילי חלעתל, (עשה