Ha- Meʾasef · 1797-01-01 · מחברת שלישית (1797) · p. [Seite 83]

( רסיג C , \ \ יקרא צחה J ניר> שפת לא ידעתי אשמע . (כ) הלא המחבר דכר פה מגונבי הדעת זהמה החכפים, (אס כן איך אמר על הגניבה כזאת זעזד לא תמצאנו? נכח) בחלזס חבר המליץ המליצה הזאת. (טז ח) היודע כל יצר האדם זבוחן חדרי לבס, כאשר עשה המליץ הזה, הוא יודע אם הבעל קנאה ומתעצל עומן ידו לקחת אוצר נחמד מרחוב קריה יזאנחנו לא נדע.— גס ערבוב דברים יש בכאן, כי כופת המחבר לעורר על חבור הקנאה והחריצה , והאריך לדבר מקנאה לבדה. (א) כי יש אחרית לא ידעתי פרוש!. (לא) המקרא הזה אומר דרשני. (לד)קשתותם/ מי המין הרבים? (יז ל) בלתי / צריך להיות כי אס. (בא) המקרא הזה אינינו על מקומו הנכון. (יח) מה מאוד תשך משחור תואר המשל הזה בכללו: גס פרטיו לא ירצו כלל, אמר רוח נחכה תשאךלבוא *V היכל המלד, כזן אל הנמשל ושכח המשל; לחזות כל נועם נחמד להשכיל, אס הוא יבוא לחזות כל נועס מדוע לא יטה ימין ושמאל לראות מה בימינו אז נשמאולו, ועל כן היה יותר טוב אס אמר לחזות פני המלך. — (בד) שיח לשממית וכ״ו פה הותר המליץ דברי עצמו , כי חס כדבריו פה כן הוא שאנחנו כלמוד מהשממית אשר צוה ה׳ בעבורה לזבוב לעוף במעונתה, מה לנו זלחריצות , הלא טוב להעצל אשר כפי מאמר המליץ הזה יכהה עצלותו באדר הבשיוון " ואולי לפונה מיוחדת התר המחבר את עצמו בשתי מקומות למען השמת הפח להפדי שלמה, כאשר אמרו בקשו לגנוז הפר קהלת ו ב 62 מפני