Ha- Meʾasef · 1797-01-01 · מחברת שלישית (1797) · p. [Seite 73]

( רנג) יוסף לוצאטה מלס מעשי אצבעות הרב ר' איצק הנזכר המה ן הלא המחבר, הלא המפרש , הלא המסכים להוא המהלל; הוא ללא שליח, הלא ללא אחר. על כן לא נזכר בהחכמה יוס הכתיבה כמשפט כל החכמות, כי ירא לנפשו ק ביוס יודע; לעל כן נמצא בהקדמה אשר נחתם בשס אחר אסף לוצאטו, פעמים ושלש המדבר בערל תחת הנוכח , כיכתבהעטיתיה, מצאתיו, משחתיו תחתהעטיתה, מצאתו משחתו, אין זאת כי אם במהירזת הכתיבה שכת המחבר את עצמל, ופיל הכשילו לענות בו. והנה כל איש אוהב משרים ילדה כי לא טלב הדרך אשר הלך בה מה״ראהנ״ל להמיר את שמל בשם משורר קדמלני הנזכר בספרים הקדושים , משתי חבלת האחת, כי רע הלא מצד עצמו בבגדו באמת, כי אין מדה טזבה לגדולה מאהבת האמת, וכבר הזהירו חכמינו ובעלי מלסרעל זאת פעמים רבות. ואין להשיב כי הדבר הזה מצער ושל מה בכך, לא כן, האמת שזה כבקטן כבגדזל, ואין מדרגה בענין האמת י— והשנית מצד ההמשך אשר ילטשך ממנו. כי כאשר נודע רבים חסרי לב בעדתנל האלמרים בלבבם אין חכמה ואין תבונה בילידי שכל לזרות האחרזניס , והבוזיס לחדשות אשר מקרוב תצמחנה בכל מדע הן בלמלדילת הן בטבעיות לאשר לא ידעל אבלתינו מלפנים לבימיס הראשונים, באמרם: אס אמת יהגו מדזע נסתרו מנגד דלרלת הראשונים? הלא להם לבדם נתן ה׳ עיניס לראות כל אשר יהיה תחת השמשי. ואס כן איפזא אס נשים בפי איש קדמון, ובפרט כפי איש אלהים קדיש יאמר לז, דברים חדשים אשר נולדו רק על ידי הבחינה והנסיזן באורך הזמן, הלא אנחנו כזתניסלפני העווריסהאלה המכשלה הזאת, לנחזק בלבם הרעיון הרות הזה, תחת המצלה אשר אלינו לטאטא אלתו במטאטא