Ha- Meʾasef · 1797-01-01 · מחברת שלישית (1797) · p. [Seite 8]

י"*•־׳ ( קפח X גבולות לכל יעמר, מי ברא הררי b אשר עבים סתר להם ולא כראם, ומי חקק בתוכם פלגי מיס נוזלים על העמקים מתחת לירוו כל צמח וכל עשב, מי זר כחיק הארץ זרע עושה פרי למינהז מחשגזת כאלה עלו על רעיוני, חרזתים עלי ללח לבכי לתשתלמם רלחי כקרכי לכה דמילכי בער כאש להב!ם, לנפשי מאספת את כתלתיה השג גדלת ה׳ לגכלרתל — אמכם מה מאלד השתוחחה בראלתה כי גם שמץ מכהם דמות בל יכולה. נפשי תחזה אותך אלהי נעטר בהלד להדר לדגול מרכבות אשר בראת. אתה ה' המביט ממעון שמיס על בריותיל הזלכי שפל, רלח אפיך יחיה כלמז — אך רגע באפך — ואינם. אחזה אזתך כשלפט צדק לאחת, כאל קנא לאכהל — אכן ברגע להכך אב רחמים הכלטה אזן b קזל שלעת בניו, השלמע b קול עש זזחל עלי עלתיעשב , ויצלה b הרות לבל יפילהו ארצה ,גס על כל צמח לעשב ישא עין, וירוס בגשם נדבות מבלי יבולו, וכאשר דמיתי כי אנכי אחד ממבחר יצוריו אשר ברא בצלמו , נפלתי אפיס ארצה ואשלם תודה לה' על חסדו ואמתו: ה׳ אלהי! הכל בראת לכבודךוכחכמתך הופעת על כלברואיך, נגדך כל תאוותי וכל תעלומות לבי אתה יודע, לא אקבזק הזן לא אאסוף חיל אך אחת שאלתי אותו אבקש, השביעני מטובך והחייני באמרתך, ואם זאת תעשה לי אז גס בהמיר ארז והרעם כי ירעם ויריע כגדי, וברין רקיע עיניס ילהט, לא יהת לבבי כי אתה תקזתי, מחסי ומצודתי. הנה עפעפי שתר יפתחו, ואנכי יושב משמים ומקתומס כי אראה ערפלי יער.וזמרת עוף שמיס מהירת עלות השמש .