Ha- Meʾasef · 1797-01-01 · מחברת שלישית (1797) · p. [Seite 7]

( קפז > שירים ומליצה האביב השמש בגמרת( האיר פכי תבל, דשאו כאות מדבר וגיל גבעות תחגורנה זאככי למה אתמהמה? אסתיר פני מאדמכות נשגבות , טירות מלכים וסגולות רוזנים לא תשור עיני י אשחק לקול המון קריה משככות עול למהי אראה נקי כפיס כי תרמסכו רגל גאוה , ובר לבב כי ישח לפני בן בליעל " אלין בכפרים אצא השדה פה אשב כי אויתיהו פה מפעלות אלקיס תשמחנה אותי אס החשך , יכסה פכי תבל ודממה מסביב לי ואך את קול המית הנחלים הנוזלים מבין העמקים עטזפי בר אשמע, גס את קול הנותנת זמירות בלילה זעוף שמיס אשר מבין עפאים יתן קול יגיע לאזני, ואשא עיני השמימה וארא רבבות צבא הכוכבים בהליכותס אשר כועד להם מיום הוסדס ילכו, אז יתעורר רוחי בקרבי, דמיתי בנפשי כי כל הכוכבים אשר אנכי רואה עולמים מלאים יצורי ה׳ המה הלא ה׳ הוא אשר הוציא במספר צבאם ועל רוח פיו רבבות עולמים יבראו / מדוע עוד אפונה כי בריותיו גס במו יחיו יגדלו כאשד כארץ אשר אנכי יושב בה — מי יודע את מספר צבאם , מי ימוד מקום גדול ורחב ידיס אשר יכילם , דמי שקל בפלס את משאם למען לא ימטו בלכתם, אביט מתחת וארא את הארץ אשר תשאני ותחייכי, מי יסדה? מי כרה בה מצולות הימים, ומי שם ליס גבולות