Ha- Meʾasef · 1797-01-01 · מחברת שניה (1797) · p. [Seite 50]

, רקמו)" ־ &צל המצות שכליות רצוני לאמ1ל * באומו המקום ־ י.־ (נאור» הזמן כאשר נצטוה המצוה , היה נאמת ז ״“ השכל הישר מחייב לצוות אותה •. כי כן דרך דמיון "•היוהקדבכות בימיסההס מצות שכליות למען הרחיק בכי ישראל ממנהגם אשר למדו מאצשיי מצרים לזכות . . לאלילים, כמו שאמר הכתוב נפרוש^זיקרא, נ״ז,ז') למען ~לא יזבחו עוד כני ישראל לשעירים אשר הס ׳ ■ זוכים אחריהם'.!בוודאי לא היה דבר אתר אפשר בימים ההם להרחיא בצי ישראל מטומאת מצרים t כי אס הזבח לאלהי האמת לפדל . ואס כן התצורם בין שחעיות לשכליות הוא : שהשכליות הס מצות בלי' התלות בזמן ובמקום נמו כבוד אב ואס, ל$; תרצח , לא תגנוב וכדומה והשמעיות המה י •׳ תכליות הנתלות כזמן ובמקום מיוחד, ואשר בלעלו _ י ״ •הזמן״ והמקום ההוא , אפשר שלא נצטוו כלל) והדברים עמוקים , ואין רצוני♦ לערבב רעיונך י) בדברים כאלה. רק הגדתי לך למען תדע הקשור -והחבור בין המקרא ויקרא אל משהובין מאמרם אשך למדו מזה מעלת דעה. (י) פלוני (י) ומה שלממ חז״ל הדרש הוה מהמארא ויקרא אל משה . r .ולא'מפסוקים הקודמים כמו ויקרא אלא אלהיס זכו, (שמותג׳ ד׳) הזא-מטעם זה \ כי ידוע שמשפט לשון עכר הזאאם יהיה משא אחד על שני פעלים , אז יבוא המשא ההוא בץ שני הפעלים כמו ויגש. אברהם ויאמר, ויסא אברהם את עיניו דרא, ובמקרא הזה גא<המשא;אחרהפעל השני נגד חוק הלשק־, ועל p באמה! כאלו הפעל הראשון;הוא דבר כפני עצמו דהוינו התעזוירק. להשיג מר.זה * והמשא.מיוקםלפ?גל השני הממנר ci