Ha- Meʾasef · 1797-01-01 · מחברת שניה (1797) · p. [Seite 30]

גקכו£ .,,״-•AfajwA מסען!על לכרי ות* *ד , כ* מה חכמת *,* » חכמינו(נינת נבונימנגד האבשי׳ס הטהורים ההם 1. . אשר?אזר ל נגה עליהס^ זנ^דבריהס נאמרים באמת *יצדק , על כי על ~קזץ יוקון שכדבריהם יש מלי תלים; של הלנית בכעלמיס .והנשגבים ממנן!עליהם תאמר שהם שג( לפעמים? חח ה׳ דבר, בס?• ׳; י ־־<J■ י ומלתו'־-1!לא לבד שהרמב״ס גאגרזתיז ודבינו נשים בפרושו חשבו ,כזאת על עניני דאגדתא ני אם גם׳ איזה מחכמי התלמודים דחקו האגדה מעל גבולם כאשר מצאנו כירושלמי למעשרות, ר זעיראהיה מקנטר לאלץ דא^דתא יצית לזן הקרי דקכזמי,?בממכתהופדיספרק ז״ץ ׳ אמח אגדתא לא נתנה:לכתזצ " ורב שרירא גאון כתב: הני־ מילי דנפקי מפהוקי, ויקרו ־מדרש זאגדק אומן׳נא היא . וככר פידע מה שהשיב החסר להימלך כווריי{^ מאמר'ג) וזה לשונו ו מידה אני לפניך מלך כזזחכי נמצאו בגמרא דברים אשר אנכי יכול להטעימך בהם טעמים מהפיקים ולא להביאם בקשר ענץ, מהם אותם הככיהו התלמידים וכ״ו והרוצה לדעת חתר מזה , יקרא בהפר אמרי בונה פרק ט״ז, ושל ימצא הכל באריכות ". הוף הדבר כל משכיל צריך להבדיל בין אגדה ואגדה, .כי *ש אגדות במדרש ובתלמוד המלאים דבר חן ומוהר, שכל טוב לכל עושיהס , ואשרי האיש אשר יטה אוזן לדבריהם . ולעומת זאת יש אגדות המלאים דברים המתנגדים לכל שקל .אנושי, יהיה שהאומר אותה כוון בה כמכה מיוחדת הנעלמה עתה.,ממנו או: שהאומר אותה שגה כאמת , כמו האגדות ,המדברים מעכץ אחיזת עכיס , כשוף, מעשי שדים , .והדומים להם, על כל אלה צוח ר׳ שעירא הפרי דקהמי, ואנחנו נאמר , כל שומר נפשו ירחק מהם . דברי אוהבי