Ha- Meʾasef · 1797-01-01 · מחברת שניה (1797) · p. [Seite 11]

<.קז» ד "אן שהרב המבאר הניח הכלל־ שהמחייב החלק" ״יתהפך ויפאר *לדק בלי שכוי הכמות והאיכות , "אין זה כי אס בעת אשר יהיה הנושא מצער וקטן ״מן הנשוא , אבל אס יהיה הנושא יותר כולל ״מהנשוא , אז לא נוכל להפך המחייב החלקיי בלי ״שנוי הכמות שישאר צודק זוא״כ איך נאמרעתה, "אחרי שהונח יש אדס סכל; נהפך לאמור ״ י ש ס כ ל א 1 ס הלא הנושא " א ד ם יותר ״כוללמהנשזאסכל; וע״כאסנהפכהזצריכין ״אנחנו לאמור כל ס כ ל א ד ס גס איך ״נחייב מהתולדהי שסכל ה ול ן ק ז מ מ י ות ״ההפוך יש הולך קוממיות סכל , "אולי לא כן, כי אס כל הולך קוממיות "ס כ ל כי כאשר נאמר י ש ג ש מ ים עופות, ״אמור אתה , האס נוכל להפכה! כזה י ש עופות ״גשמים? רק צריכין לאמור כ ל עופות ״גשמים וגו, “ הנה כמה תשובות יש בדבר , אחי חדא 5 איך תאמר, אבל א ס יה יה הנושא יותר כוללמהנשןזא אז לא נוכל להפךהמחייבהחלקייבלי שנוי הכמות? הלא במאמר קצת שחזר אדם הנושא יותר כולל מהנשזא, כי יש שחורים בעופות ובהמות ובאבנים ובעצים ובכל כלי מלאכה , הכי לא נוכל להפך המאמר בשביל זה בלי שנוי הכמות וישאר צודק , באמרנו קצת אדס שחזר? ואדרבא בשנוי הכמות לא יצדק לאמור כ ל א ד ס ש ת ז ר " אלא ודאי שהיתה כזנתך בזה לאמור : אס רעיון הנשוא לא ימצא חוץ מגדר הנושא כלל, דהיינו או שהנושא סוג והגשןא אחד ממיניו , כעין > המשל