Ha- Meʾasef · 1797-01-01 · מחברת ראשונה (1797) · p. [Seite 96]

ג צ ) הדבר הוה דומה לאותו משל לתנשמת *) הנמצא בספרי המושלים ♦ אמרו ויהי היוס דהי ריב ומדון בין החיות ונין העופות זיאשפו כלס למלחמה / ויעמדו מערכה לקראת מערכה . בראש המחנה האחת עמד האריה הגגור המלך כחיות / ופקודיו כל הולכי רגלים לדגליהם ולצנאותיהס מן הפיל הנורא על החולד והעכבר / וממולו עמד הנשר הגדול המלך כעופות / וצבא כל צפור כל כנף למיניה• / יון היענה הגדולה בהס עד היונון לבש הקטן מכלם ותלך המלחמה הלוך וקשה ביניהם ימים רכים / פעם ינצחו החיות וינוסו העופות / ופעם יגברו העופות והחיות רצים לפניהם " והנה התנשמת ערום הערים הדאגה מדבר פן תנשל עת כי הנגף המחנה הזאת אשר היא בקרבה לפני אויביה / ותלך מצבא לצבא / ותחנה בין הכלים אשר מאחרי המערכה / והיה כאשר גברו החיות יתמהר ללכת אליהם על רגליה ולקחת חלק כחלק משלל החללים / כי אמרה הלא מצבאכס אני וכחלק היוצא למערכה כן חלק היושב על הכלים וכאשר גברו העופות ותמהר לעוף אליהם בעור המתוח בארבע כפות רגליה / ותאמר הנני אחי i על הכלים ישנתי ואיה חלקי? כן עשתה כל ימי המלחהה *?!מנס כן הדבר בעולם כל אשר יש לו תחלה יש לו ג״כ תכלה : ותכל כס המלחמה הזאת / ויעשו החיות והעופות שלום ביניהם ויכרתו ברית ויתייצבו כלס יום אתד לחוג את חג האתוה והריעות / דתיחשו לצבאותיהם / ותבוא גם התנשמח בתוכם / ותרץ רצוא ושוב פעם כה ופעם כה / וישתוממו החיות והעופות על המראה הזה / ויבקש הדבר וימצא כי לא היה לבבה שלם גס <גס אחד מהם / ויקומו עליה ויכו אותה הכות ופצוע וישמטוה החוציג ויצוו עליה אשר לא תכא נווד בקהלם " ני אז אחת יתה להמית " מן היום ההוא והלאה היא נחבאת כל היום בנקיקי הסלעים ובחורי הקירות / כי יראה לצאת כל עוד סהשמש מאיר על הארץ / פן יפגעו כה החיות והעופות / וכאשר 9יא השרן המפונה בל״א עלעדרמוי; המסתתר ביוה ומעופן בלילה ויין. השמשות (עיי( בס' ראשית למודים הניל ין כ״ח ע״ב) *