Ha- Meʾasef · 1797-01-01 · מחברת ראשונה (1797) · p. [Seite 76]

(ע ) מאוד / מפי המו לי / ני4 הלנת מאח' את'מולדתי הגס ני לכשך בטוב תלון / ואחיך כיקר יושב גל כסא מלכותך הרמה / בגל זאת לא ירפא שברון לכי ופצעי / כי;לא זמת לראות ולאסיף פרי נטעך / נטע נאמנים / אשר נטעתי בימין צדקך ובנפש חפצה למשות רצון קוננו לבדו — — שנרך הרבה מאוד / ני רב טוג עש*ת טמי ממשלתך המעטים י ומי יחנני — אך נדבקה לשוני לחכי / י וגרוני נחר / רבו דמעות עיני / ועצמו אנחות לבבי נוכרי נויעחך ל — אנה הלך רוחי < שובי נא y שוני / אל חמה ואל תמרר מתק שמחתי היום —;אל נא אחי / אל נא ירע בעידכס כי טובה רוחי אותי בדברי הקישי ז״ל / ותעוף עלי קברו לבכות ולקונן על עזבונו / ני מר ילה *מד / בכל עת זכרי בו ובמעשיו אשר עשה לנו בחייו — וברוך ה' אשד נחן: לנו פליטה גדולה תחת ממשלת פריישן יר״ה ♦ תקוידנו לא רכזנה / לא תקום ולא תעמוד המשטני! / טובות רבות הטיבו אחיו מלכי פרייסן הראשונים / ורב מכלס מטיב החנו היוס המלך האדיר במלונה האהוב מכל ואוהב לכל־/ פדידריך'ווילהשללם השני יר׳׳ה״׳״פואצוה׳במצותו מיוסי ח* 'היון העבר להטי* עס הישראלים היושבים פה / נאשר הודננתיכס כיי! וצוה להכין בית לימוד לילדי העברים ✓ ברוך אל אלהים ני -יה רצון מ^ך?5עבר משכיל‘/ כי נתן מצותו להשר הגדול ׳נידב בשערים לתהלה דורש טוב לעס ישראל / ־ה״ה למושל כמשנה למלך במדינות שלעזיען גראף פאן האייעם עקסעלענץ נ• לא אחד ולא עכב המכולה הזאת ׳ אףגס*התאמץ ושמח נ* באה ”'המצזה לידו / מגלגלין זכות ע״י זכאי / ודבר־ טוב ־לנו אל המלך / והמלך האדיר שמח להושיענו / שמע מרץ הטונים / המשמחים נפש■ אוהבת עשות חש? / כאיש שומע עצת רעהו אוהב טהור לב ׳ * הי שפתיו רעהו מליך י י:ויחשוב מחשבות רנות להק^ס ולסמוך אותנו / ולפי כי רבו מעשיו / ציה מ׳צותו לאיש יער רוח / אוהב האנשים ומשמח לעזרם; / הייה הקאמער קאלקולאטאר ואסעססאר באסיפת קהל היהודים י׳כיעסלויא־ והמדינה האדון ציממער מאן ״ רצון שפתי 2״ק ודברי'ישרים יאהב * הוא טרח ויגע * לתקן הכל י ניר התו י דהי-נראלתו"כי-רבה היא הומלאכהי^זאת־לעשותל לבדו