Ha- Meʾasef · 1797-01-01 · מחברת ראשונה (1797) · p. [Seite 75]

(■סט ) יועצים ושרים * זה היו יודובק בעון זה / ווה כחטאת ואת זה בצע כצע רב / וזה שינא אמונתו זולתו ♦ זה שקץ ותעב חנמהיי" ’־־ "ומדע / וזה השנית שלום ארצו / כעיור השנת שלום שננו ״ כל איש ואיש הניא דכריו במרמה והון לפני* ” מלכו / והטה אזנו ולבו לדבריו / לכתוב ולחתום כרצונו ומה רגו המעשים האלו אשר הביאו מורן / צער ויגון בלב העמיס אשר ישגו השקט ובטח ומה הרבו חרב ורעב / חרס וגרש ורדיפה קשה עד אין מספר / ואס כי רבו הצרות האלו / ומרים הן כלענה.וראש / לכל איש אשר קקראנה / בכל ואת לא הרעו ולא השחיתו כל כך לכל העמיס / כאשר הרעו לנו < אנחנו ל׳י שה פזורה מל הארץ כלה / ני המה לגדיה® ולמשפחותיהם מצאו עזר ותרופה ומנוח לכף רגלס בכל מדינה / ומחסה בכל עיר זה בכה וזה ככה לא כן אנחנו / עס נאנח / ני אס נגרשנו ממדינה זאת נדתנו ממדינה אחרת / ונדחפנו מעיר לעיר מהי שחיק לעמים / אשד אמרנו בצלם נחסה ונגור בתוכם " וכי רחס מושל א׳ עלינו * ונתן לנו רשות לשבת בארצו / מה רבו* ״היו המסיס אשר נתנו אבותינו לו , רב מעיכת הארץ אשר ישבו בה / ורב מערכת אנשי ארצו אשר יצאו לבית אבוחס לצבוא » וכל הצרות אשר מצאו לאבותינו / באז לרוב עלי ידי הפקידים ויועצי ארץ אשר ישבו ראשונה במלכות י בי מלבד שלא הטו לי המלך לטוב לנו / ני השיאוהו להרע וחזקו דבריהם בקדושתם / הלשינו והוציאו דבה / דברים אשר לא עלו על רוחינו / ולא נמצא שוס רמז בתורתינו הקדושה / ולא הזנירוס ספרי תוכחותינו׳ היקרים * גס השתיתו לב המלכים / ודברו אליהם יום יום / עד ני שמעו לקולם / ועשו כרצון נפשם — צא כן עתה בימינו ״ ברון ה׳ המרחם 1 טובים הס ימינו מימי אבותינו הראשונים / מי האיש החפץ חייס / אוהב ימים לראות טוב / אשר לא ידע ולא יבין ההבדל הגדול הזה? מי האיש / אשר לו דעה ישרה ✓ נפש משכלת ולב נכון / ולא יודה תודות אלף לאל עליון על רב טוב אשר הפריד לנו ה׳ גדור הזה ♦ ובפרט בימי המושל,התכם והצדיק אוהב הבריות ומשמח בטובם / ה״ה הממח יצזעפוס השני / נשמתו נין נשמת הצדיקים התמימים * — צר צי עליך מושלי* *רץ מולדתי / צר לי מאוד