Ha- Meʾasef · 1797-01-01 · מחברת ראשונה (1797) · p. [Seite 67]

( סא: )) ,י.t י ׳«י יה*ה סנ'יץ> לאריות אריה. .מי‘ מיצאיי/•"» ומרנן j ר,) «אומר ראשית, דברינו?שמתא-יהאוגלעותא/ כל איש . * «ננל־מתא ןמתא< אשר ידעיס הספר. הזה גלי הרמן % / . יי ורשותא ■/• משן ■ששה שנית ליטרקיה :חרא דרבנן -ז «דלית ציה,,אסותא / וכל השומע יזנעס ,ותגוא עליו ^יברכת טוב מאבי׳׳ניעס י הכ״דהשרוי כצער ובדאגה י ■•׳, «ני ה׳ הוגה / ומצפה לתשועת!ה׳ בהרף עין / .. יי עין בעין) בשוב ה׳ שטת עמו• על יד־למורח ודאין/ : «הצעיר " י♦ חונה פה ק״ק * .״ 1ל *־־־* השמעת; - הדברים האצה / ומהקדברעול? י ' : מ״ב״ם קי אנכי לא לברים שמעתי זולתי קול / ני שפת צא ידעתי ולא י7עוןא£תי שמעתי לא הבנתי לכר מכלאשר דברת " פלוני (אל לכו) עתה ידעתי כי מתאנה הוא צי / למען4 ענותי בדבריו! כי‘ לולא זאת/ איך יאמר על מליצה? צחה כזאת : שפת לא ידעתי שמעתי / הלאנלהשומע אותה ישחק/ ולכי בטוח שגה אבותיו ואבות אבותיו שמחו בשמעם מליצה' הגונה וראויה נאשר יצאה מפי המסכים הזה * אין זאת ני אם מתאנה, הוא לי להרחיקד מגבולו / (אל מ״גס) אס לא. תאמין גס לדכיי הגאונים האלה בחנני אתה ונשכי‘״/ b נא אותי * משפיך אשר תכרין העילקישאלה / או הגבה למעלה / הנני! וראה אס אשיב פניך ריקם!f » , 0?כ״ם (אל לבו) פגוש'דוב שכול כאיש ואל,כשיל גאולתו * ] (אל פלוני) ידעתי כי נאמנים ליבריך / ידעתי ועל ״ כן לא אשאל' ולא אצשה ״ פלוני . לא כן V לא אעזבך! כי אס בחנתני זצרפתני ״ נא שאג \ .. מי״ב״ם (כלפנים אל לבו) מה אעשה..?, ניןנד ה׳ ה׳ ביד לא אוכל להמלט (אל פלוני) אם דבריך יהיו מעטים 0 אנכי אשמע דבר עתה הדבר אשר יימב,ג«ג;ניך * / , .י i Vi }!יי,'* «־■ פלוני ,.(נשמחה) ברוך אתה לה' ני הגדלת חשלך עלי / אך פלוני ,.(נשמחה) ברוך אתה לה' ני הגדלת חסדך עלי / אך שמח קשמחני 1 ועתה השנת ושמע /" ני הדגר אשר~ ואדבר .׳;*