Ha- Meʾasef · 1797-01-01 · מחברת ראשונה (1797) · p. [Seite 62]

\ ( נר־'»; > . וכרוב נעתם יתהללו ו' מייויצןר ברוח® / ומיישיס •רסן לפיהם אש לא השאיר ה׳ שריד כמעט הלא המה *מ^ביח\!$> מרועי בארצי:?..כי לא נמיחמתס^לא נדיב* ־^, . דרכינו 5 הווה יעפילו לעלות.אל הרי החכמות י■;[ י י והידיעות w ואנחנו יורדים כל היום>לממק «נרכ$ לדברי חכמינו הקדמונים ודברי ההומים נכל דור ודור " *y׳; המה אוכלים למעדנים ויעשו להם נגדי יוופש כחקות " העמיס אשר בתוכם יושבי®! ואנחנו עם ה' מעשי '.־ ידיו להתפאר ענינו נצום נפשינו 4 ־וברעב כוחינו -כלינו ״ * " מ״ב״ם מי בקש ואת מידכם? . החפץ ה׳ « ♦ י• פלוני . (מבלי שים לב לדברי מ״נס) כי־תורה קנינו מה יזםר# ל ־r׳היא עטרת ראשינו היא שעשועינומאכלנו וישתנו ג) ♦ ךועל מס ה׳ כאלה תשפוך חמתך»? ..i 4 .* כי׳י׳ב״ס י אתה עתה הראיתני כי לא נופל אתה מכל £נשי ארצן .? וכמוהם כמור ♦ כי העתית.עלי -דנרים וצא נתתד נהשיב חמרוקי חניך / הה עכס נסנ נמו פ^וני ני אדוני 1 מרוב כעסי דגרתי עד הנה / •כי תדבק לשוני לחכי אס לא יעלה צשן באפי בכל. עת אשד אונור החוטאים האלה " מ״ב״ם * כעס בחיק כסילים ינוח v ודברי חכמים מחת נאמרים פלוני י* לא כן האי גברא רגא דרתח אורייתא ערתתא {,)־• לו הוציא האב״ד מהמבורג ל׳ת כניו‘מרפא ל8ון לפני «נתיה י?ד«ףי£ הייתי אוחי כי הפלוני נגב את דכייו מדביי הספר הנ״ל כי כזאת אחר האנ״ד חה״מב בהקדמה להפר הנ״ל / אן עתה אחיי שהפלוגי דובר דבריו בעול© *עליו; והאב״ד הדפים הכפר בעולם השפל, על נרחנולריכין אניוגו לומר כמקרה > הנביאים כן מקרה הרב?י& זהיינו הגנון א«ז עולה לכמה יביים ״ . - \;; -דבח אוהבי•־-י זו-יג>; 4