Ha- Meʾasef · 1797-01-01 · מחברת ראשונה (1797) · p. [Seite 58]

( נב ) אפילאנטן אחר שהי׳ בנ*המ של רש״ק. 1*3 וינה צורך הי׳ לבקש גדולות להיות מבי׳ דינא רנה ואדרבה שוב יותר הוא שלא'יהא, הלומדם האלה מני׳ דינא רנה כדי שלא יהי׳ שוס פניה וניטול* נדברים אחרי□ ני כן הי׳ רצון המצוה שילמדו נהתידה לש׳׳ש, ולא להתפאר לבקש גדולות ולהתגאה נדינסט בקהל, ויבטלו, בלימודים ולזה מעולם לא נתן המצוה רשות לשוס אדם לשנות דנר זה מצוואתו ואין. ניד שזס אלם נח לזה ואלו הי׳ המצוה חי' הי? טוען לתיןיד שלרחיך ולא לעזותד ועכשיו אין.טענינין לי, כן / ובצא״ה הדבר הוא שקר מעיקרו שלא נתן מעולם א״א מו״ה דל הנ*« דעתו לשנות דבר זה כי לא הי׳ הצוואה למראה עיניו נמ״ש ועליהם להניא ראי׳ במדים שהוא ידע מפרטי יודבדיס ופסק שיכולין לשנות לבר זה ונשתנה בצירוף הרב וב׳׳ד וצריך בי׳ קבלות עדות נלימו ׳ עוד קול אחר נא ואמר שיש להם שא״א מזו״הג ז״ל הכ״מ אמר שע״פ דין תורה כל הצוואה בטילה הנה אני מסופק אם יהי׳ עדים ששמעו דבר זה מפי קדוש. אך לו יהי׳ כדבריהם וכל הצוואה היא בעילה א׳'כ ממילא אין. להס זכות כלל דמכח מה שיש לו לפס זנות בב״המ מכח הצוואה ואס הצוואה היא בטילה מחמת שהי׳ מתנת בריא ולא הי׳ מ הקנין כדין או מחמת שהי׳ תולה בדעת אחרים שיכולין לשנות הצוואה או שהיא בטילה מטעם אחר ואני איני רוצה לסתור. דבריו שנ3ר נתישנו ואינו מוטל עלי ואק נילי כלל ואני מדבר רק לפי דבריהם ודרך א*כ / ומעתה אס הצוואה נטילה הרי הכל שייך ליורשי דאורייתא של רש״ק ו״ל ע״פ ד״ת אשר העביר נחלה מהש א״ב הקרן קיימת והכל בטל ופשיטא להרנגיס האלה יושבי׳ נו דלא כדין אבל באתת אין אני יודע בבירור אם ע״פ הד״ת'הצוואה בטילה ולא עיינתי גו כלל ועשיתי לזה סיג לחכמה אבל באמת הדבר וה הי, מוטל על הרבנים האלה ועיין היטיב זה הצמאה והקרן קיימת נעשה על דת ואס זנו בו והי' הקנין כדין ולמי שייך המעות על פי דת נדי לצאת ידי ומים אך חה הוא ויצוה שלא לומר דנר שאינו נשמע ויהי' איך שיהי׳ עליהם להניא ראי וערים על כל מה שיאמרו והב״ד כשר יפס ק בדבר ג״ד אסקופה הנדרסת לפני כל בעלי מורה וחכמה גוש המוכה גושא חיצי הונן וקורותיו נרדף עפרעוש אהת והוא נגלור