Ha- Meʾasef · 1797-01-01 · מחברת ראשונה (1797) · p. [Seite 16]

X ח 0 עצמן־מגדיס נאים זכתנשיעיס יקרים?־ וגו׳* הנם המשודר שנה ושלש המחמר הזה / שהוא עקר חיק הקנה / בשנוי מגע / וזה p7־ נאה וצחה במליצה נאשר הראיתי בהקדמתי לשפר זמירות ישראל־ ובבהורי למזמורי תהליס : צר לי וגו-/ י אמי *'המשורר שמלבד ׳ההפסד הכללי המסונב ע/׳י המאורע ‘ הדי/ הנה יש לו ג״כ הפסד פרעי לו לבדו באבדון *והכי נאמנו שהיה אוהב אותי •יותר.מן הרגיל עי* שהיה מח לז שכרויכהפשדו נדצתיב (ש״א ניג י״ז) וחחה תמלוך .על ישראל ואנוכי אהיה ■לך למ5נה * אמנם ב-כ״ו לא יספיד המשורי הפסדו הפיסי / ני אס אחרי כ1וח כידך הה:סד בעבור הפסד הכללי לעמ1 וליז׳רצו (ז כי לאיש עיב רש" יקיים תועלת הכלל לתועלתו הנ!~עית : נפל»תת־ i כל מה שהוא יותר מדרך הרגיל נק*א בלא עי ד הכתוב והפלא ה׳ את מכוחך (דברים כ״ח נ״ע) : •מאהבה נשים!/ יש לבאר העעס מאהבת נשים ^אהוביהן / אי מאהבת נשים שתמצא להאנשיס / כי יחס הקמן שייך גם לפועל » נס לפעול י ׳אולי שכון המשורר לסתום הענין / לאמור גי משניהם נפלאה אהבת יונתן לדוד שאינה תלויה בדבר / כמו האהבה בין שני המינים! שאינה נקיה מא־31ה הפרע, לחיעלחו ולהנאתו i כלי ב־לחסה / מה יפה פיר״שי ז״ל שהוא מוסב על שאול ויהונתן / שהיו כל* דן של ישיאל / שהיו מגעים עליהם נגד אויביהם / .והכניעו אותם לפניהם י גם מה יועיל כלי מלחמה לעס באין להם גבור מנצח יוצא ובא לפניהם I אבל לאמור שקונן המלך• באמת על כלי המלחמה שאבדו במלחמה ושנוזו להם החרבים < מה זה הבל ורעות רוח v ׳כי אין •וה למודת רחב לב לקוצן על ־דבר מועע כזה מלבי שאין זה מדרך ההתפעלות האמידת ־לצער על אבידח דגר מה / געת שהלב שרר בצער יותר גז1ל'*־ כידוע להמשכילים בחכמת הנפשד# ולצן הענק נמו ס^ורנו-פ:; " -י-;■.•,־׳־י <'־׳׳"' י ׳ ו־-; . . W . ברי״ל * ׳• ׳r ,״>*■־• :״■'.■ י crr ד. ■, ’*יש rt;-; ןirft ך ־...כ״ »W ׳ f י׳•־ ״ ׳יין־ . 1״׳* r .»-« >»*•«•■ י* י>■■ «י J' •*