Ha- Meʾasef · 1790-01-01 · אלול תקן (1790) · p. [Seite 27]

( שעט) יחב שסמך לחנורו מה שמצא כדנרי מניאים / ואחר כן מן דנרי קבלות ✓ וכן דברי החשידיס והחנמיס שנכל אומה ואומה (כתג ונבר אמרו נל האומר דנר חכמה אפילו באומות העולם חכם ונו׳ אך המוכיח הזה הביא נספרו פעמים רנות / ונפרעות 3עטוד יום הדין / שנלעיו וזולת חכמי ישראל / והמה לדעתו רה הרמים היושבים על נסא הוראה לבד / אין חכם עוד בארן " מכל מה שהבאתי ישפוע ויק־ש הקורא בעצמו על עיב הספר הזה / ויראה כי אין פמוהו עוד בלול זמעורנב / בלי תואר ובלי סדר / וגל דרשיו פשעיו ומאמריו הבל המה וחבחל נפש הקורא לקרוא אותם " וחי אנכי כי נלאיתי נשוא לקרוא שנים ושלשה עלים ממאמריו מפני ערבוב דבריו במאוד / ומפני רוב דברי שעות אשר נמצאים גוה הספר / גס יכפיל וישנש וישלש דבריו / גלי מספר / ותקוץ נפש השומע והקורא " סוף הדבר מי שירצה לראות אס בניס דברי יקרא נא איזה קש שירצה , ובפרעות יעיין בדרשיו / אשר כל השומע יצחק J אך על שתי פשעי המחבר לא אוכל להתאפק ולדבר אתו משפעים (בדף ד׳) נתב וזה לשונו : ועפ״י אמרתי ליישב הפסוק שובה ישראל עד ה׳ אלהיך ני כשלת בעודך / קחו עמכם דברים ושובו אל ה׳ אמרו אלץ כל תשא עון ונו, והנה יש לדקדק מ״ש תחלה בעודך לשון נוכח ובפסוק השני אמר כל תשא עון שלא ל־ינובח ענ״ל ישפוע נא הקורא אס ברבי רב דחד יומא ישל שלא כהוגן כאשר שאל הרב הזה? הלא יבוש ויכלם בחרפו את אלהיס לאמור אלץ כל־י תשא עודך 1 (בדף כ׳) הקשה על הפסוק ני יפלא בעיני שארית העם הזה גס בעיני יפלא / ויאמר דכתיב כי יפלא בדישון יחיד / תקט בעיגי לשון רבים ונו׳ מי יתאפק עוד ויחן מחסום לפיו בשמעו דבריס כאלה יוצאים מפי האיש אשר הושם להיות שופע על עם רב ישמרם השם? והאיש הזה אשר לא ידע כלל הכנת המלות יתעודד להתקומם ולפסוע על ראשי עס קודש? מה יאמרו העמים אשר בתוכם אנו יושבים בשמעס כזאת! אך מה אוסיף לדבר / ידעתי כי לא להועיל יהיו דברי! ני אחרי אשר הקשה עורף נגד הגאון המחכר ספר מצפה יקתאל / ותחת אשר היה לו להודות על האמת ולברנהו נאף הרדיפהן t ואיך יחפוץ לקחת מוסר