Ha- Meʾasef · 1790-01-01 · אב תקן (1790) · p. [Seite 31]

( שנא ) נקש להציגם ברשעים וחורשי רע / ונתן בפיהם לכרי חכמה הצודקים ומצדיקים את מעשיהם / ג הנה אם נשכיל היטב כמהלך השיר הזה נראה כי בל מגמתי . להורות את חשדי ה׳ הנפלאים / איך הסיכ את מעשי מלך מצרים למען ענות את העם כשכל ועמדה / לתת על צואריהס מוטות הגלות החיל / ואיך מנית הרשע יצא גואל ומושיע לעדת ישראל אשר גאלם כאותות ובמופתים / והיה מחוק המשורר הוה להתהלך לפני ה׳ולדכקה בו / לנשות את בועל ה׳ באשר יכשהו האלהיס לפגי עין כשר עד אשר יבוא יום הניקןדה / ואו חיש כברק המתנוצץ נחשך ענן וערפל / יראה את אותותיו / ועל לב חוקר ימא רוח הבחינה לנתון את אשר היה / ולקשר כרעיוניו את השמת והמסוכנת וישפוט מן המאותר אל הקדום על חכמת האלהיס והשגחותו * ולו בחר המשורר דרך הזה כשירו מנכד היה עושה כפלים לתושיה מאשר עשה . ני מחוק השיר השפוריי להציג כל פעש את הצרות והשמת המונעות את אנשיו מן האושר וההצלחה ( ריצו הינדרנימי) כיתר עוז / למען עורר התפעלות בלב הקורא / עד שיולדו מ חמלה רחמים וחמת קנאה נגד מתנגדיו / ותעשה לו דכר נושא השיר כדכר נפשו(צוינטערעטיי) / ותחכולות המשודר להראות פעס ציץ תקוה / ואחריה צרה מחשכת את התקוה ומגדלת את היגון וזה ימשוך לב הקורא בחבלי ההתפעלות עד שתנשוף נפשו מאד מאד לדעת את מוצא הדבר / ואז ימהר יפתח לפניו את הפדות והגאולה ♦ ויורה ני יד עליון כמושה מעין כשר עשתה כל אלה / וזה אשר יקראו לו חכמי העשטעטיקא הנפר־־יא (דצוט ווצוו:דרבאהרי) וההשתאות (דצזט צויבררצופענדי) ובזאת יצא המשורר ידי חובתו לאשר ולקיים כל תנאי וחוקי המלאכה הזאת . לפי הדכריס האלה אשר זכרנום / היה לו להרב המליץ להסתיר תכונות לבו של פרעה ולהתחיל מן (פשוק ו) וכשורו ארת ישראל־* שוכן בדר בטה ןכו' , ,ואחר